Page 16 - ערך מלאכות החול בישראל
P. 16
העוסקים במלאכות החול באומה הישראלית 16
וכל המצבים האלה ,כשהם אצל האדם הדבק בתורת ד' -הנם בשלמותם גם בעת עסקו
בצרכי החיים הזמניים ,שהם כולם אצלו הכנה אל השלימות האמתית ,ועל כן יורו לו
תמיד את נתיב הצדק וההצלחה באמת.
עולת ראיה א עמ' שמג-שמדו
היציאה מן הקודש אל החול -ההיזק וההגנות
כשיוצאים מעולם הקודש אל החול ,או להיפך ,בלא הדרגה ,מתארע לנשמה מה
שמתארע לגוף וחושיו כשהם יוצאים מן ההיפוך אל ההיפוך ,מאפלה לאורה ,מחמה
לצינה -צער ולפעמים גם נזק.
שתי הגנות ישנן נגד היזק זה:
או לסדר את היציאה בהדרגה מקודש עליון לקודש תחתון ממנו ,וכן הלאה ,עד שבאים
אל התוכן של חול –זאת היא מדת כל אדם.
אבל עוד מדרגה יותר עליונה נמצאת ,והיא הרמת כל החול כולו אל הקודש .זאת היא
מדת המעולים שבצדיקים ,והמידה הצפויה לעולם בעתידו הנשגב' ,ביום ההוא יהיה
על מצילות הסוס קדש לד''ז.
אורות הקודש ב עמ' שיא
החשש ממיעוט המעיין הרוחני מפני העניינים המעשיים
...ביחוד באומתנו ,אשר הרוחניות העליונה של האידיאלוגיה -שהיא הרבה הרבה
למעלה מכל עולם ההווה -הוא בסיס נשמתה ,יש אשר מכל תנועה של חופש חומרי
ושל התמכרות לעבודה בענינים חמריים מעשיים וחברתיים -נכנס בה מיד רטט פנימי
שמא הטירדה המעשית תמעט את מעיינה ,שמא "כל מה שיוסיף הישוב תיקון ,יוסיף
השכל חורבן" .ומתוך כך היא עושה את פעולותיה הכלליות המעשיות במחצית
אנרגיה ,והרי הרוחניות מתטרפת מפני הסיבוך החומרי ,והחומריות מתחלשת מפני
העירוב הרוחני הנדחק אל תוכה...
אורות ,אורות התחיה סעיף דח
ו עיי' עוד לקמן בפרק על היחס בין תלמידי חכמים ואנשי המעשה.
ז עיי' לקמן פרק יב .ערכה העליון של המלאכה .עמ' .70
ח לקמן עמ' 44מובאת הפסקה באורך.
