Page 15 - ערך מלאכות החול בישראל
P. 15

‫העוסקים במלאכות החול באומה הישראלית ‪15‬‬

‫שהוא נושא‪ ,‬מתרצה הוא לשאת גם כן משא העמל‪ .‬ועוד‪ ,‬שמצב העמל הוא על כל‬
                                    ‫פנים ביישוב הדעת לצורך התכלית והתעודה‪.‬‬

‫[ג] אבל בהמשך ההתעסקות‪ ,‬מזדמנים בכל עסק מצבים מתרגשים כאלה‪ ,‬שהאדם‬
‫נמשך לעסוק בפרטי עסקו בהתרגשות עצומה‪ ,‬ולפעמים לא יידע את עצמו מרוב‬

                      ‫התפעלותו אליה‪ ,‬והוא רץ מתוך המשכת הלב וחום רגשותיו‪.‬‬

            ‫והנה באלה שלשת המצבים עסק התורה מעולה הוא מכל שאר עסקים‪:‬‬

‫[א] כי בעצם קורת הרוח שראוי להמצא בהתעסקות הבינונית‪ ,‬ראוי לאמר‬
‫'אני משכים'‪ ,‬כטבע האדם הבריא שמשכים ומוצא נחת‪-‬רוח כשימצא את עסקו‬
‫ההגון‪ ,‬ולפי יקרת ערך העסק כן הערך של קורת הרוח שימצא בו‪' .‬אני משכים לדברי‪-‬‬
‫תורה'‪ ,‬שעצם ההתעסקות יקר ונשגב בדברים שהם יקרים מכל חמדה‪ ,‬המאירים‬
‫את כל העולם באורם‪' ,‬והם משכימים לדברים בטלים'‪ ,‬שלולא התשוקה‬
‫הדמיונית והטבעית שבני אדם מתרצים בה לא היה מקום למצוא בהם קורת רוח כלל‪.‬‬

‫[ב] וכשמזדמן מצב העמל ‪ -‬בכל עסק לפי ערכו ובתורה לפי ערכה ‪ -‬שקורת הרוח‬
‫מצויה היא מפני הציפיה של הריווח הבא‪' ,‬הם עמלים ואינם מקבלים שכר'‪ ,‬שעצם‬
‫העמל אין בו יתרון אצלם‪ ,‬שאם היו משיגים תעודתם בלא עמל היה יותר רצוי להם‪,‬‬

          ‫'ואני עמל ומקבל שכר'‪ ,‬כי עצם העמל בתורה מקנה יתרון גדול ועקב רב‪.‬‬

‫[ג] וכשההשתקעות בעסק מביאה למצב התרגשות לפי הסתערות הכוח המדמה‬
‫והמתעורר‪' ,‬אני רץ' מרוב חשק התורה‪" ,‬באהבתה ישגה" ולפעמים מרוב חמדת לבבו‬
‫לא יתיישב בשכלו‪ ,‬כי יתגברו עליו רגשותיו הרוחניים‪ ,‬כההיא דרבא (שבת פ"ח ע"ב)‬
‫דהווה מעיין בשמעתא ויתבה אצבעתא דידיה תותי כרעא ומבען אצבעתיה דמא‪ ,‬וכל‬
‫מה שנוסיף ריצה תתגבר הרגשת הנפש‪ .‬ו'אנו רצים לחיי העולם הבא' ‪ -‬שכבר אנו‬
‫בטוחים שהננו עומדים בדרך החיים גם מבלי לבוא חשבון על כל רגש פרטי‪ ,‬לפי‬
‫השלמות הנשגבה של ההרגשים הרמים והעזים‪ ,‬אחרי שכבר נוכח ד' דרכנו‪' .‬והם‬
‫רצים' ‪ -‬כשמזדמן עסק מטריד‪ ,‬שבחוזקתו הוא לוקח לבבות עד שירוץ אחריו בהבלי‬
‫הזמן מרוב התפעלות ולא יוכל להשליט שכלו על רגשותיו‪ ,‬בעסקים הזמניים ‪-‬‬
‫תהי' ריצה זו 'לבאר שחת'‪ ,‬כי כל זמן שיתיישב על כל פנים בשכלו שלא לנטות מדרך‬
‫הישר‪ ,‬עוד ילך דרכו לבטח ולא ייטה מדרך עולם‪ ,‬אם ירצה לשמור נפשו; אבל כיון‬
‫שיחזיק בריצה בלתי שכלית כי אם יימשך אחרי חום לבבו וחשקו באהבת הבלי הזמן‬

                                       ‫– מר ָעה אל רעה יצא ואחריתו לבאר שחת‪.‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20