Page 67 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שני‬ ‫‪52‬‬

‫הביקורת על ספרות הנוסעים כמקור היסטורי‬

‫בשל ריבוי עולי הרגל שכתבו את ספרות הנוסעים בעבר‪ ,‬נמתחה ביקורת חריפה על‬
‫ערכה המדעי של ספרות זו‪ ,‬עד כדי ביטול כמעט גמור שלה כמקור היסטורי מהימן‪.‬‬
‫הטענות העיקריות שהועלו נגדה היו שבחלקה הגדול היא אינה אלא "פלגיאט" של‬
‫נוסעים ועולי רגל שכלל לא ביקרו בארץ או באתרים שתיארו‪ ,‬ותיאוריהם וספריהם‬
‫אינם אלא פרי העתקה של איש ממשנהו‪ .‬מתוך אלה שכן הגיעו לארץ‪ ,‬זמן המסע‬
‫שלהם ותקופת שהותם בארץ הייתה קצרה ביותר‪ ,‬ביקוריהם היו במקומות נודעים‪,‬‬
‫שאליהם היו מגיעים בדרכים קבועות ובטוחות מסכנה‪ .‬ברוב חלקי הארץ לא ביקרו‬
‫הנוסעים כלל‪ .‬יוצא אפוא שתיאוריהם משקפים נקודת מבט של עובר אורח‪ ,‬שהכיר‬
‫רק באופן מצומצם ושטחי את המקומות שבהם ביקר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬פעמים רבות גודל‬
‫ספריהם עומד ביחס כמעט הפוך לזמן הביקור‪ ,‬השהות והיקף המסע‪ .‬הספרים גדושים‬

‫בסיפורי הבל‪ ,‬בפטפוטי סרק ובתיאורים ארוכים‪ ,‬לא מדויקים וחסרי כל ערך‪2.‬‬
‫טענה נוספת שנטענה כנגד ספרות הנוסעים הייתה שמאחר שמטרות הביקור של‬
‫הרוב המכריע של המטיילים היו ממניעים דתיים נוצריים‪ ,‬הרי שבדרך כלל הם תרו‬
‫וחיפשו בארץ־ישראל את המקומות ואת הנושאים הנוצריים‪ .‬מקומות השהייה שלהם‬
‫היו המנזרים הנוצריים‪ ,‬ומדריכיהם היו הנזירים המקומיים ששהו בהם‪ .‬לנזירים הייתה‬
‫צורת הדרכה והוראה קבועה‪ ,‬הם הובילו את הנוסעים האירופים לאותם האתרים‪,‬‬
‫הראו להם את אותם הדברים וסיפרו להם את אותם הסיפורים‪ ,‬שהיו קשורים למסורות‬
‫נוצריות ומקומיות‪ .‬כך נוצר מודל שגור של ביקור בארץ‪ ,‬ומכאן גם הדמיון בין ספרי‬
‫המסע השונים‪ ,‬גם כשאין הם העתקה ישירה של ספר של נוסע אחד לספר של נוסע‬

‫אחר‪.‬‬
‫ביקורת נוספת הייתה שחיבורים אלה מלאים בדיונים בנושאים תנ"כיים ובוויכוחים‬
‫תאולוגיים‪ ,‬כמעט בלי קשר למראה הארץ‪ ,‬למצבה ולמצב האתרים שביקרו בהם כותבי‬
‫החיבורים‪ .‬יש מחברים שנגררו לפולמוסים מקראיים ארוכים ומייגעים‪ ,‬הבאים להצדיק‬
‫את מראה עיניהם או תאוריות נוצריות מסוימות שהיו קרובות ללבם‪ ,‬אך מאחר שהם‬
‫לא היו חוקרי מקרא‪ ,‬וידיעותיהם בנושאים שדנו בהם מועטות ושטחיות‪ ,‬ספריהם‬

‫חסרי כל ערך‪3.‬‬
‫אך הטענה העיקרית נגד ספרות הנוסעים הייתה שמאחר והכותבים לא הכירו‬
‫את השפה‪ ,‬את התרבות ואת הדתות של האוכלוסייה המקומית בארץ־ישראל‪ ,‬ונעזרו‬
‫במלווים מקומיים‪ ,‬ערבים‪ ,‬הם לא יכלו להפיק הרבה ממסעם בארץ‪ ,‬וחיבוריהם מלאים‬
‫עובדות וסיפורים שהמסורת‪ ,‬האגדה והדמיון של התושבים המקומיים משמשים בהם‬
‫בערבוביה‪ .‬נשמעה אף הטענה כי הנוסעים האירופים לא הכירו את תכונת התושבים‬

‫על עניין זה ראו מאמרי‪ ,‬מקור היסטורי ותופעה תרבותית‪ ,‬עמ' ‪ ,160–159‬והמקורות שם‪.‬‬ ‫‪ 2‬‬
‫ביקורות כאלה השמיעו בעיקר חוקרי תנ"ך ויהדות‪ .‬הנוסעים המערביים לא התמצאו בעניינים‬ ‫ ‪3‬‬
‫יהודיים ולכן הדברים שכתבו עליהם היו לא נכונים ולא מדויקים‪ ,‬על כך ראו גם בן־אריה‪,‬‬

‫גילויה מחדש‪ ,‬עמ' ‪.16–14‬‬