Page 69 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שני‬ ‫‪54‬‬

‫לא אמין‪ ,‬לא נכון‪ ,‬ולעתים קרובות יש בו הכברת מילים בנושאים חסרי חשיבות‪ .‬מיון‬
‫מקורות אלה לסוגיהם השונים יכול להקל בהערכתם מכיוון שהשוני ביניהם הוא לא‬
‫רק בכמות‪ ,‬אלא בעיקר באופי ובמהות‪ .‬על כן את הדברים הבאים אייחד לסוגי ספרות‬

‫הנוסעים של המאה התשע עשרה‪.‬‬

‫סוגי ספרות הנוסעים במאה התשע עשרה‬

‫ספרות המסעות הדתית־נוצרית‬

‫דומה כי בספרים מסוג ספרות המסעות הדתית־נוצרית לארץ‪ ,‬אפשר להבחין בשלוש‬
‫צורות כתיבה עיקריות‪ 6.‬עד למאה השמונה עשרה בלטה בספרות זו התפיסה המטפיזית‪.‬‬
‫הארץ נתפסה כארץ האלוהית‪" ,‬הארץ הקדושה"‪ .‬הראליה שלה בתקופת הביקור לא‬
‫הייתה חשובה והעובדות הגאוגרפיות היו חסרות ערך‪ .‬הגאוגרפיה של הארץ נתפסה‬
‫כבעלת אופי על־זמני‪ ,‬ארץ מיוחדת במינה שאינה דומה לכל שאר הארצות‪ .‬הזמן‬

‫הקובע היחיד היה אפוא מועד התהוות הדת של הכותב‪.‬‬
‫במאה השמונה עשרה חל שינוי מה בספרות זו‪ .‬ההתפתחויות הכלליות בעולם‬
‫כולו‪ ,‬הפעילות הפוליטית במזרח והתמורות שהתרחשו בעקבות המהפכה התחבורתית‪,‬‬
‫המהפכה התעשייתית והמהפכה הדמוגרפית‪ ,‬בעיקר במערב אירופה‪ ,‬החלו להפנות‬
‫את תשומת הלב לראליה בת הזמן וה ֵממד הדתי נחלש‪ .‬במקום התפיסה המטפיזית‬
‫של ארץ־ישראל‪ ,‬באה התפיסה המטפורית‪ ,‬שהייתה אמנם דתית‪ ,‬אך שונה מקודמתה‪.‬‬
‫השוני העיקרי היה שפסקה ההתבססות על הנחות תאולוגיות דוקטרינריות‪ ,‬אך עדיין‬
‫לא הגיע תיאור ראלי ממשי של ארץ־ישראל‪ .‬ייתכן שסייע לכך היעדר גורם פיגורטיבי‬
‫בולט בראליה המקומית של הארץ‪ .‬התיאורים של הארץ נעשו דתיים ציוריים‪,‬‬
‫הכתיבה נעשתה חילונית קצת יותר‪ ,‬ותשומת הלב הוקדשה מעט יותר לממשל בארץ‬
‫ולאוכלוסייתה‪ ,‬אך עדיין בלי דיוק‪ ,‬בהירות ועקביות‪ .‬הפרטים עדיין לא היו חשובים‪,‬‬
‫וחשובה יותר הייתה התמונה הכללית של דמותה של הארץ‪ .‬הייתה זו אפוא תפיסה‬
‫ללא "ד ֹוגמה" דוקטרינרית־דתית ברורה‪ ,‬אך גם חסרת דיוק באשר לראליה של‬

‫ארץ־ישראל‪.‬‬
‫הגישה המטפורית נמשכה גם לתוך המאה התשע עשרה‪ .‬בעיקר בעשורים הראשונים‬
‫שלה‪ .‬אך בהמשכה‪ ,‬באה גם תפיסה שלישית‪ ,‬התפיסה המילנריסטית‪ ,‬בזו נכלל לעתים‬
‫רעיון ניצור היהודים‪ ,‬חזרתם לארץ הקדושה‪ ,‬ההתגלות השנייה של ישו וייסוד ממלכת‬

‫הרוב המכריע של ספרות הנוסעים היה של בני העדה הנוצרית‪ .‬מכאן החשיבות של החלוקה‬ ‫ ‪6‬‬
‫הפנימית בין הכותבים‪ ,‬שכן אצל הנוצרים יש הבדלים של ממש בין העדות והארגונים השונים‪,‬‬

‫וראו פרטים בן־אריה‪ ,‬מקור היסטורי ותופעה תרבותית‪ ,‬עמ' ‪ ,164–162‬והמקורות שם‪.‬‬