Page 74 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 74
ספרות הנוסעים של המאה התשע עשרה 59
הקודש .עם זאת הם כבר היו מחויבים לשיטות המדע המודרני הסיבתי ,שיצר את
הדרוויניזם .התנגשות הכוחות האלה בנפש החוקר משתקפת במחקר ,המנסה למצוא
פשרות ופתרונות לקונפליקט זה20.
הארכאולוגיה של המאה התשע עשרה הייתה בעיקר מדע של טופונימיה היסטורית,
דהיינו זיהוי מקומות מקראיים באתרים של ההווה .מכאן הקשר ההדוק שהיה לחוקרים
בין מדע זה ללימוד המקרא .הרומנטיקה של הארכאולוגיה קשורה גם היא באירועים
של גילויים והרפתקאות ,עד למציאת מטמונים ויצירת מיתוסים של עבר .הארכאולוגיה
חיזקה את הקשר של הטופונימיה ההיסטורית לריבוי המדענים שהחלו עוסקים
בארכאולוגיה המקראית ובהיסטוריה של ארץ־ישראל .עם זאת הקשר המיוחד של
הארץ לאירועי המקרא והברית החדשה גרם לפריחה המיוחדת של מדעי הארכאולוגיה
וחקר המקרא והביא גם בעלי דוקטרינה תאולוגית והנחות דתיות דוגמטיות אל נושאי
מחקר כמו חפירות ארכאולוגיות ,לימוד מקראי־מדעי ולימודים ׁ ֵשמיים פילולוגיים.
הקשר בין החוקרים לארץ החל נושא אופי תרבותי ולא רק דתי .על כן ספריהם שונים
במהותם מספרות הנוסעים הנוצריים המערביים של המאות הקודמות ,אף אם האמונה
הדתית נשארה כשהייתה21.
עם הקבוצה השנייה של המלומדים ואנשי המדע של המאה התשע עשרה נמנים
חוקרים שביקשו להכיר את ארץ־ישראל העכשווית מבחינה גאוגרפית ,בהם אלה שמיפו
קרטוגרפית את ארץ־ישראל והניחו את היסודות להכרת הנוף הגאוגרפי ,הגאולוגי,
האקלים ומערך החי והצומח שלה ,ואחרים שהניחו את היסודות להכרת האוכלוסייה
והחברה שחיה בה ,על עדותיה וקבוצותיה .הבולטים שבחוקרים התעניינו במיוחד
באוכלוסייה הערבית המקומית ובשבטי הבדווים שנדדו במדבריות ,והיו מהם שאף
למדו את השפה הערבית על בוריה ,חיו בקרב אוכלוסייה ערבית ,למדו את אורחות
חייה ומנהגיה והוסיפו נדבך לחקר המזרח .לעתים קרובות מניעיהם של החוקרים היו
גם מניעים דתיים ,ובעזרת הכרת ארץ־ישראל הם רצו ללמוד גם על הארץ הקדושה
של תקופת המקרא .באקלים ,בצומח ,בחי ובאוכלוסייה של המאה התשע עשרה הם
חיפשו הקבלה ,השוואה וקשר לתקופות קדומות .מכל מקום מחקריהם הם נכס חשוב
גם להכרת ארץ־ישראל של המאה התשע עשרה22.
מראשית שנות השבעים של המאה העשרים ,החל מוסד יד בן־צבי בירושלים ,בהנהלתו של 2 0
יהודה בן פורת ,לפרסם תרגומים לעברית של ספרים מספרות הנוסעים .אציין כאן שלושה
מהראשונים שבהם .מפעל תרגום ספרו החשוב של החוקר הצרפתי ויקטור גרן ,שיצא בשבעה 2 1
כרכים ,ראו גרן ,תיאור ארץ־ישראל .ספרו של הקונסול הבריטי ג'יימס פין ,עתות סופה ,וספרו 2 2
של הקונסול הרוסי בלבנון ,קונסטנטין מ' בזילי ,זיכרונות מלבנון .עליהם ראו בן־אריה ,גילויה
מחדש.
בנושא זה ארחיב להלן על עניין הקמת "הקרן לחקר ארץ־ישראל" שהוקמה בכנסיית
וסטמינסטר בלונדון שבמקימיה היו אנשי דת רבים .עוד גופים נוצריים רבים ממדינות שונות
השתתפו במחקר הארכאולוגי ובחפירות הארכאולוגיות.
חשוב להזכיר את ששת הספרים שתורגמו לעברית בעריכתו של רחבעם זאבי (גנדי) ,במסגרת
