Page 72 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 72

‫ספרות הנוסעים של המאה התשע עשרה ‪57‬‬
‫לספרות המיסיונרית הנוצרית הטיות וחסרונות משלה‪ .‬בדרך כלל מושפעים כתביה‬
‫מהאידאולוגיה‪ ,‬מהמטרות ומהשאיפות של הגוף המיסיונרי שאליו היא שייכת ומהגישה‬
‫המיסיונרית הנוצרית הכללית‪ .‬עם זאת חשוב לציין שספרות זו שונה תכלית שינוי‬
‫מהספרות הנוצרית המערבית של הצליינים הנוצרים מהמאות הקודמות‪ ,‬והחסרונות‬
‫הרבים שמניתי לעיל אינם חלים עליה‪ ,‬שכן יש בה פירוט רב על הארץ ועל תושביה‬

                                      ‫ואפשר למצוא בה חומר מעניין ובעל חשיבות‪15.‬‬

                                              ‫ספרות חוקרים ואנשי מדע‬

‫סוג נוסף של ספרות נוסעים מערביים‪ ,‬האופיינית ביותר למאה התשע עשרה ומצומצמת‬
‫מאוד וכמעט לא קיימת במאות שקדמו לה‪ ,‬היא ספרות של חוקרים ואנשי מדע‪.‬‬
‫המהפכה התעשייתית‪ ,‬הפילוסופיה הפוזיטיביסטית‪ ,‬המדע המשווה של הדתות בגרמניה‬
‫והתאוריה הדרוויניסטית יצרו כולם אווירה של קבלת הסבר מדעי לכל תופעה‪ .‬גם‬

                                           ‫ארץ־ישראל החלה נדרשת בהסברים כאלה‪.‬‬
‫עד לראשית המאה התשע עשרה הייתה ארץ־ישראל ארץ לא נודעת מבחינה‬
‫מדעית‪ .‬לחבלים רבים שלה כמעט שלא חדרה רגל אדם מערבי מזה מאות בשנים‪.‬‬
‫לעולם הדומם‪ ,‬החי והצומח לא הושטה יד חוקר‪ .‬מפותיה לא היו אלא ציורים כלליים‪,‬‬
‫נעדרי דיוק ופירוט‪ .‬על מידת היעדר ידע כלשהו של המבנה הפיזי של פני ארץ־‬
‫ישראל תעיד העובדה כי עד ‪ 1835‬קבעו המומחים את רוחבן הגאוגרפי של עשר‬
‫נקודות יישוב בלבד‪ ,‬ורק בשנות העשרים צוין לראשונה בתולדות הארץ גובהה של‬
‫נקודה טופוגרפית על פי לחץ האוויר‪ ,‬באמצעות טמפרטורת הרתיחה של המים‪ .‬עד‬
‫‪ 1837‬איש לא שם ִלבו ששקע הירדן נמוך בכמה מאות מטרים מפני הים התיכון‪ ,‬ורק‬

                      ‫עשר שנים לאחר מכן נקבע גובהם המדויק של פני ים המלח‪16.‬‬
‫בראשית המאה התשע עשרה גדל מספר החוקרים המערביים שבאו לארץ על מנת‬
‫להכיר ולחקור אותה מבחינה מדעית‪ .‬ככל שהעמיקה ההתעניינות המדעית כן גברה‬
‫ההכרה כי נתוניה הטבעיים של הארץ לא היו נהירים למלומדים‪ .‬לפיכך חוקרים אלה‪,‬‬
‫שהיו אחוזים ביצר הגילוי והלימוד‪ ,‬שאפו לאתר נקודות יישוב‪ ,‬אתרים היסטוריים או‬
‫נקודות גאוגרפיות שונות על יסוד מדידות מדויקות ככל האפשר‪ .‬הם בחרו בקפדנות‬

‫בארכיונים של חברות המיסיון שפעלו בארץ במאה התשע עשרה יש חומר גם על קהילות‬                   ‫‪1	 5‬‬
‫יהודיות בארצות אחרות באירופה‪ ,‬בצפון אפריקה ובמזרח ואסיה‪ ,‬שכן היו מיסיונרים שפעלו‬            ‫‪1	 6‬‬
‫גם בארץ וגם בארצות אחרות ודיווחיהם הם בנושאים יהודיים כלליים‪ .‬על מיסיונרים שבאו‬
‫לגור בארץ‪ ,‬והיו לחוקרים חשובים במאה התשע עשרה‪ ,‬ראו גורן‪ ,‬לכו חקרו‪ ,‬עמ' ‪.261–255‬‬
‫דוגמה לשימוש בחומר ארכיוני של מיסיונים לחקר התפתחויות בארץ‪ ,‬ראו ספרו של פרי‪,‬‬

                                                               ‫נשיאים ורוח‪ ,‬ושם גם בהקדמה‪.‬‬
‫בן־אריה‪ ,‬גילויה מחדש‪ ,‬עמ' ‪ ;14–13‬גורן‪ ,‬גובה ים המלח‪ .‬וראו שם גם על חקר גובה פני ים‬
‫המלח ועל מחקריו של צ'יסני‪ .‬בנושא זה ראו גם לעיל‪ ,‬פרק ראשון‪ ,‬הערה ‪ ,6‬שם על תכניות‬

                                                        ‫מהנדסי נפוליאון לחפירת תעלת סואץ‪.‬‬
   67   68   69   70   71   72   73   74   75   76   77