Page 73 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 73

‫פרק שני‬                                                                                      ‫‪58‬‬

‫את נתיבי מסעם‪ ,‬עברו לאורכם ומצפן בידם‪ ,‬ורשמו ותיארו פרטים שנקרו בדרכם‪,‬‬
            ‫מדדו מרחקים על פי שעות הליכה וניסו לשרטט את מה שראו עיניהם‪17.‬‬

‫כבר בראשיתה של המאה התשע עשרה שאיפת נפשם ומטרת נסיעתם למזרח‪,‬‬
‫של כמה מחלוצי המחקר המדעי של ארץ־ישראל‪ ,‬הייתה להגיע גם לארצות המזרח‬
‫האחרות ולמרכז אפריקה ולגלות בה את מקורות הנילוס‪ .‬סיוריהם ומחקריהם בארץ־‬
‫ישראל היו רק שלב הכנה לקראת תכניתם הגדולה‪ ,‬חדירה ללב האזור הלא־נודע לעולם‬
‫המערבי‪ .‬שניים מהבולטים שבחוקרים אלה היו אולריך ג'ספר זטצן‪ ,‬שלצורכי מסעו‬
‫נעזר בתמיכת המוזאון שבעיר גותה בגרמניה‪ ,‬ויוהאן לודוויג בורקהרדט‪ ,‬ש"החברה‬
‫האנגלית לקידום חקר מרכז אפריקה" שלחה אותו למסעו‪ .‬בורקהרדט היה זה שגילה‬
‫לעולם המערבי האירופי את מיקומה של פטרה‪ ,‬גילוי שהביא בעקבותיו לנהירה של‬

                                                               ‫אישים מערביים אליה‪18.‬‬
‫מחקר ארץ־ישראל מחייב התמקדות והמשכיות בחקר נושאים של הארץ עצמה‪.‬‬
‫אדוארד רובינסון האמריקני‪ ,‬מחוקריה החשובים של הארץ במאה התשע עשרה‪ ,‬הניח‬
‫את היסודות למחקר המקראי‪ ,‬הגאוגרפי־היסטורי והארכאולוגי של הארץ‪ .‬הוא גילה‬
‫לראשונה את מקומה הגאוגרפי של מצדה‪ ,‬שחוקרים רבים ניסו לאתרה אך לשווא‪,‬‬
‫והבחין בקשת הנודעת שבקיר המערבי של חומת הר הבית הנקראת מאז "קשת‬
‫רובינסון"‪ .‬רובינסון חקר את ִנקבת השילוח והבחין בשרידי החומה השלישית מתקופת‬
‫בית שני‪ .‬רובינסון איתר נכונה גם את מקומה של באר שבע‪ ,‬זיהוי שאבד לעולם‬

           ‫המערבי האירופי‪ ,‬שמהתקופה הצלבנית זיהה את מקומה עם בית גוברין‪19.‬‬
‫את החוקרים המדעיים המערביים של ארץ־ישראל במאה התשע עשרה אפשר‬
‫לחלק לשתי קבוצות עיקריות‪ :‬אלה שבאו להכיר ולחקור את עברה ההיסטורי של‬
‫הארץ‪ ,‬המקראי בעיקר; ואלה שבאו להכיר וללמוד את ארץ־ישראל של זמנם‪ .‬עם‬
‫הקבוצה הראשונה נמנים חוקרי המקרא‪ ,‬ההיסטוריה והארכאולוגיה של ארץ־ישראל‪.‬‬
‫חוקרים אלה היו ברובם אנשים דתיים‪ .‬במחקר המדעי‪ ,‬המקראי והארכאולוגי בא לידי‬
‫ביטוי הקונפליקט בין מדע לדת‪ .‬הפיכת מחקר המקרא והארכאולוגיה לדיסציפלינה‬
‫מדעית סיפקה במה שעליה התנגשו לעתים הכוחות של פונדמנטליזם דתי עם אלה של‬
‫המדע המודרני החילוני‪ .‬לרוב החוקרים היה רקע דתי‪ ,‬וכולם רחשו כבוד רב לכתבי‬

‫כבר במאה השמונה עשרה החלו להגיע לארץ כמה חוקרים חשובים שתרמו רבות למחקרה‬                     ‫‪	17‬‬
‫של ארץ־ישראל ושל המזרח הלא־ידוע כולו‪ ,‬עליהם ראו גורן‪ ,‬לכו חקרו‪ ,‬עמ' ‪ .28–22‬אבל‬               ‫‪	18‬‬
                                                                                             ‫‪	19‬‬
                                ‫הגל הגדול של החוקרים הגיע לארץ רק במאה התשע עשרה‪.‬‬
‫על שני החוקרים החשובים זטצן ובורקהרדט שפעלו בארץ כבר בראשית המאה התשע עשרה‪,‬‬
‫ראו בן־אריה‪ ,‬גילויה מחדש‪ ,‬עמ' ‪ .39–31‬למאמר מפורט עליהם בתרגום לעברית ראו בן־‬
‫אריה‪ ,‬בראי עברה‪ ,‬עמ' ‪ .184–169‬כן ראו גורן‪ ,‬לכו חקרו‪ ,‬עמ' ‪ .45–29‬פרטים עליהם וגם על‬

                                 ‫בקינגהאם‪ ,‬ראו שפרד‪ ,‬החדירה הקנאית‪ ,‬עמ' ‪.72–45 ,44–11‬‬
‫על רובינסון שכונה גם "אבי המחקר הארץ־ישראלי"‪ ,‬ראו בן־אריה‪ ,‬גילויה מחדש‪ ,‬עמ' ‪;77–68‬‬
‫גורן‪ ,‬לכו חקרו‪ ,‬עמ' ‪ .79–72‬שם גם על הקשר החזק שהיה לרובינסון למחקר הגרמני של ארץ‬

                                                                   ‫הקודש ובייחוד לקרל ריטר‪.‬‬
   68   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78