Page 70 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 70
ספרות הנוסעים של המאה התשע עשרה 55
האלוהים .גם גישה זו הייתה רחוקה מהראליה האמתית של הארץ ,אך הדגישה נושאים
הקרובים אליה והרבתה בתיאורים7.
המשותף לשלוש התפיסות האלה הוא הנצרות של ארץ־ישראל ,ההסתמכות על
העבר הדתי הפואטי או על החזון הדתי הפואטי ,יותר מאשר על ההווה ,המסוים,
המציאותי או העתידי האפשרי .השינוי באופי ספרות המסעות המערבית הנוצרית־
דתית וחדירת התפיסה המילנריסטית לספרות זו נגרמו גם מעצם הצמיחה בכתיבה
הפרוטסטנטית־נוצרית ביחס לארץ־ישראל 8.עד לראשית המאה התשע עשרה לא
הרשו השלטונות העות'מאניים לכנסייה הפרוטסטנטית להקים תחנות מיסיון ברחבי
האימפריה .עד אז הספרות הנוצרית האירופית רובה ככולה הייתה בשליטה של העדה
הקתולית המערבית .בראשה עמד אז בארץ המסדר הפרנציסקני "משמר הארץ הקדושה"
( .)Custodia Terrae Sanctaeונזיריו הם שליוו את הצליינים הקתולים במסעותיהם
בארץ .מהמאה התשע עשרה החלו להגיע גם נוסעים פרוטסטנטים .בעשור השלישי
והרביעי של מאה זו ,כבר החלה הכנסייה הפרוטסטנטית לקבל רשות להקים תחנות
מיסיון בארץ־ישראל וברחבי הלבנט כולו .מספר הנוסעים לארץ ,ובעקבותיו ספרי
המסעות שנכתבו עליה ,הלך וגדל בקצב מהיר .התחייה האוונגלית הפרוטסטנטית,
המאפיינת את המאה התשע עשרה ,מצאה את ביטויה בצורות השונות של המילנריזם
הנוצרי והשפיעה רבות על ספרות זו9.
ספרות מיסיונרית נוצרית
הקמתן של תחנות מיסיון פרוטסטנטיות קבועות ,בירושלים וברחבי ארץ־ישראל
והלבנט ,חיזקה והגבירה ביקורי מיסיונרים ומשלחות מסע מיסיונריות לרחבי המזרח
בכלל ולארץ־ישראל בפרט ,כמו גם להשתקעות גוברת של אירופים ,לתקופות קצרות
ואף ארוכות ,בארץ ובסביבתה10.
ספר חשוב המביא קטעים מספרות הנוסעים גם ממאות הקודמות למאה התשע עשרה ,אך 7
בעיקר מתקופת המאה התשע עשרה ,הוא ספרו של איש־שלום ,מסעי נוצרים .אלא שיש לתת
את הדעת שהמחבר מתמקד רק ביחס לנושאים יהודיים ,ומכאן שחשיבותו ללימוד ספרות 8
הנוסעים המערבית בכללה מוגבלת .וראו גם הפרק הראשון ,הערה .12כן ראו שור ,ספר 9
1 0
הנוסעים; הנ"ל ,תור הזהב.
על ראשית כניסת הפרוטסטנטיות לירושלים ראו ספרי ,בראי תקופה ,א ,עמ' ;302–286פרי,
נשיאים ורוח ,פרקים ראשון ושני.
על המילנריזם הנוצרי ועל הקשר שלו לירושלים כבר עמדתי בהקשר לנושא עלילת הדם
בדמשק ,בסוף הפרק הראשון ,ראו שם.
על הפרוטסטנטים הבריטים בירושלים ראו ספיר ,המיסיון האנגליקני; הנ"ל ,הבישוף בליית;
פרי ,נשיאים ורוח ,פרקים שלישי ורביעי .על הקהילה הגרמנית־פרוטסטנטית בארץ־ישראל,
ראו כרמל ,הקהילה הגרמנית ,עמ' ;112–103גורן ,לכו חקרו.
