Page 68 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 68

‫ספרות הנוסעים של המאה התשע עשרה ‪53‬‬
‫הערבים המקומיים להשביע את רצון האורחים‪ ,‬ועל כן הנוסעים הסתמכו על תשובותיהם‬
‫של התושבים המקומיים בזיהוי מקומות טופוגרפיים־היסטוריים גם כשהמקומיים לא‬
‫ידעו כלל במה מדובר‪ ,‬ולתוך כתבי הנוסעים חדרו השקפות ודעות של האוכלוסייה‬

                                                                              ‫המקומית‪4.‬‬
‫דברי הביקורת הללו גרמו לחוקרי ארץ־ישראל להימנע משימוש מדעי בספרות‬
‫זו והם פנו למקורות אחרים‪ ,‬ובעיקר לכתבים ולארכיונים של בני העדות והקהילות‬

                            ‫הרבות שחיו בארץ־ישראל בתקופות ההיסטוריות השונות‪.‬‬

            ‫ייחודה של ספרות הנוסעים בשמונים השנים הראשונות של‬
                                                     ‫המאה התשע עשרה‬

‫בהערכת ספרות הנוסעים חל מפנה‪ ,‬גם בנוגע לתקופות היסטוריות קודמות‪ ,‬אך‬
‫בעיקר לתקופת המאה התשע עשרה‪ .‬מגוון סוגי הנוסעים בתקופה זו הוא גדול וכולל‬
‫בתוכו גם כאלה ששהו בארץ תקופות זמן ארוכות ופעלו בה‪ ,‬כמו למשל מיסיונרים‪,‬‬
‫קונסולים ואנשי דת‪ ,‬שלעתים אף נעשו לתושבי קבע‪ .‬גם מספרם של ספרים אלה הלך‬
‫וגדל מעשור לעשור במאה זו‪ ,‬ובעיקר משנות השלושים והארבעים שלה‪ .‬הביבליוגרף‬
‫הגרמני ריינהולד רהריכט (‪ )Reinhold Röhricht‬שקד ‪ 12‬שנים על עריכת ביבליוגרפיה‬
‫כללית מקפת של מקורות אלה על ארץ־ישראל‪ .‬רשימתו נתפרסמה ב־‪ .1890‬הרשימה‬
‫מתחילה בראשית המאה הרביעית לסה"נ ומסתיימת בסוף ‪ .1877‬הרשימה מסודרת‬
‫כרונולוגית‪ ,‬ומספר המחברים המוזכרים בה מגיע ל־‪ ,3,515‬רובם אירופים ואמריקנים‪.‬‬
‫בכל פריט מצוין שם הנוסע‪ ,‬מחבר הספר‪ ,‬הספרים שכתב‪ ,‬מקום הפרסום של הספרים‪,‬‬
‫פרטים ומאמרים הקשורים אליהם‪ ,‬ועוד‪ .‬מספר הפריטים מ־‪ 300‬לסה"נ ועד ‪1800‬‬
‫לסה"נ עומד על ‪ .1,561‬כלומר בערך חיבור אחד בממוצע לשנה‪ .‬מספר הספרים‬
‫קטן יותר במאות הראשונות והולך וגדל במשך הזמן‪ .‬אבל מ־‪ 1800‬עד סוף ‪,1877‬‬
‫במשך שמונים השנים הראשונות של המאה התשע עשרה‪ ,‬מספר המחברים מגיע‬
‫לכאלפיים‪ .‬זהו גידול עצום‪ .‬אם נביא בחשבון שהמחברים באותה העת הרבו לכתוב‪,‬‬
‫וכתביהם כללו כמה כרכים‪ ,‬ולעתים קרובות אף כמה ספרים‪ ,‬נגיע להיקף של כ־‪5,000‬‬
‫כרכי ספרים שנכתבו בתקופה זו‪ 5.‬יוצא אפוא שהבעיה היא לא בחוסר במקורות אלא‬
‫בעודף שלהם‪ ,‬ונשאלת השאלה‪ :‬כיצד אפשר להעריך אותם? לעתים קרובות הכתוב‬

‫ביקורות אלה השמיעו בעיקר חוקרי ארצות האסלאם‪ ,‬שהכירו היטב את אורחות החיים‬                       ‫	‪4‬‬
‫והתרבות של תושבי הארץ הערבים וסברו שהדיווחים של הנוסעים המערביים מתובלים‬                       ‫	‪5‬‬
‫במעשים שלא היו ולא נבראו‪ .‬ראו בן־אריה‪ ,‬מקור היסטורי ותופעה תרבותית‪ ,‬עמ' ‪,160–159‬‬

                                                                                 ‫והמקורות שם‪.‬‬
‫בן־אריה‪ ,‬גילויה מחדש‪ ,‬עמ' ‪ ,16–13‬ושם גם ההפניה לביבליוגרפיה של רהריכט‪ .‬זו הודפסה‬
‫מחדש ב־‪ 1963‬בהוצאת הספרים מאייר‪ ,‬בירושלים‪ .‬שם הקדמה של דוד עמירן‪ ,‬מייסד המחלקה‬
‫לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית‪ .‬סיכום על החקר הגאוגרפי־היסטורי של הארץ במאה התשע‬

                                                          ‫עשרה ראו מאמרי‪ ,‬הגילוי הגאוגרפי‪.‬‬
   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73