Page 71 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שני‬ ‫‪56‬‬

‫בעקבות המיסיון הפרוטסטנטי‪ ,‬במחצית השנייה של שנות הארבעים של המאה‬
‫התשע עשרה חזרו לירושלים הפטריארכיה הלטינית (הקתולית) והפטריארכיה היוונית־‬
‫אורתודוקסית‪ .‬הקמתה מחדש של הפטריארכיה הקתולית בירושלים הביאה בעקבותיה‬
‫מסדרים קתוליים ומיסיונרים‪ .‬המיסיונרים החלו לפרסם כתבים וספרים על ביקוריהם‬
‫ושהותם בארץ‪ .‬לפיכך הספרות המיסיונרית על ארץ־ישראל והמזרח במאה התשע‬

‫עשרה עשירה ביותר‪11.‬‬
‫כמה מהמיסיונרים שהגיעו לארץ־ישראל במאה התשע עשרה היו מומרים‬
‫יהודים‪ .‬עברם היהודי הוא שהביא את שולחיהם לשגר לארץ־ישראל אותם דווקא‪.‬‬
‫הם התעניינו במיוחד בקהילות היהודיות‪ ,‬ולעתים בחיבוריהם אפשר למצוא פרטים‬
‫חשובים על הקהילות האלה‪ ,‬אם כי יש כמובן לשים לב למגמותיהם המיסיונריות‪12.‬‬
‫מיסיונרים אחרים שנשלחו לארץ היו גם הם בדרך כלל בעלי רקע דתי־השכלתי נרחב‬
‫ובעלי ידיעות מרובות על הארץ הקדושה‪ .‬היו בהם כאלה ששהו שנים רבות בארץ‬
‫או בסביבתה‪ ,‬והיו מחוקריה החשובים של ארץ־ישראל במאה התשע עשרה‪ .‬דוגמה‬
‫לכך הוא המיסיונר האמריקני ויליאם מקליור תומסון‪ .‬תומסון התגורר בלבנון במשך‬
‫‪ 44‬שנים (‪ ,)1876–1833‬ופרסם את ספרו הנודע‪ ,‬בשני כרכים‪ ,‬הארץ וספר הספרים‪,‬‬
‫שראה אור לראשונה בניו יורק ב־‪ .1859‬הספר עוסק בנושאי פולקלור של תושבי‬

‫הארץ והיה לרב מכר‪13.‬‬
‫גופי המיסיון הנוצרי‪ ,‬שפעלו בארץ־ישראל במאה התשע עשרה‪ ,‬החלו לפרסם‬
‫גם כתבי עת ופרסומים רבים משלהם‪ ,‬ובאלה נמצא חומר רב על ארץ־ישראל באותה‬
‫תקופה‪ .‬הארכיונים של כמה מחברות המיסיון האלה נשתמרו עד היום‪ .‬בדיקת ספרות‬
‫הנוסעים המיסיונרית‪ ,‬שהתפרסמה עוד במאה התשע עשרה‪ ,‬מראה בבירור כי גם היא‬
‫נתבססה במידה רבה על העיתונות ועל הפרסומים של החברות המיסיונריות‪ ,‬בתוספת‬
‫הדיווחים האישיים של המיסיונרים עצמם‪ .‬הספרות המיסיונרית המערבית שנתפרסמה‬
‫עד ‪ 1877‬נכללה בביבליוגרפיה המקיפה של רהריכט‪ ,‬ורבים רואים בספרות המסעות‬

‫לארץ־ישראל‪ ,‬ביסודה ספרות דתית־נוצרית של נוסעים מערביים‪14.‬‬

‫על הפעילות הקתולית ראו בן־אריה‪ ,‬בראי תקופה‪ ,‬א–ב‪ ,‬לפי המפתח; גורן‪ ,‬קתולים אמתיים‪,‬‬ ‫‪ 11‬‬
‫לכל אורך הספר‪.‬‬ ‫‪1 2‬‬

‫חלק קטן מספרות הנוסעים המערבית של כותבים נוצרים תורגם לעברית בשנים שלאחר קום‬ ‫‪1 3‬‬
‫המדינה‪ .‬לעתים השמיטו המוציאים לאור קטעים הנוגעים לנושאים נוצריים וחבל‪ .‬שכן רק‬ ‫‪ 14‬‬
‫התרגום המדויק משקף את האמור בספרים אלה‪ .‬על הכתיבה של הספרות הנוצרית‪ ,‬ראו בן־‬

‫אריה‪ ,‬מקור היסטורי ותופעה תרבותית‪ ,‬עמ' ‪ ,164–163‬והמקורות שם‪.‬‬
‫על תומסון וספרו ראו בן־אריה‪ ,‬גילויה מחדש‪ ,‬עמ' ‪ ,153‬ושם גם לפי המפתח‪ .‬כן ראו הנ"ל‪,‬‬

‫אורחות החיים והמנהגים‪ ,‬עמ' ‪.463‬‬
‫גם ספרו של לורנס אוליפנט‪ ,‬חיפה‪ ,‬נגוע בהשקפותיו האוונגליסטיות־נוצריות‪ .‬בתרגום העברי‬
‫הוצאו קטעים הנוגעים להשקפותיו הנוצריות‪ .‬על אוליפנט ועל ספרו ראו להלן בפרק הרביעי‪,‬‬

‫שם גם על תכניתו ליישוב יהודים בעבר הירדן בארץ הגלעד‪ ,‬הערות ‪.77–74‬‬