Page 121 - Ha Keter
P. 121
עדויות במשך הדורות
ההיכלות ואל ׳ספרים׳ המונחים בהם; וכגון הרמז להיכל אליהו בחרוז ׳ומקום
לנביא /מכונה בתשבי׳.
גירסה שונה מעט מזו המובאת אצל דותן מביא מאיר נחמד ,המציין במאמרו ׳מגנזי
העדה בארם־צובה׳ ] [79כי ׳השיר מדבר על תכנית בנין בית הכנסת ומזכיר כל מה
שבתוכו...׳ נשאלת השאלה — האמנם הוזכר ׳כל מה שבתוכו׳ אם אין רמז למציאותו
של הכתר? מה פשר השתיקה הזאת? תמיהה היא .והיא גוברת ככל שאנו מעיינים
בשירים ופזמונות נוספים ,מהם שחוברו במפורש לכבוד בית הכנסת ,חידושו וחנוכתו.
אין בכך כמובן כדי למוטט את ההשערה בדבר תאריך הבאתו של הכתב לחלב ,הן
מפאת הכלל שחוסר עדות אינו בהכרח עדות שלילית ,והן בהשוואה לפזמונים מאוחרים
בהרבה ,מתקופה שבה יש לנו עדויות ברורות על מציאות הכתר בחלב ,שאף בהם אין
איזכור לכתר; אף־על־פי שכותביהם ביקשו במפורש לספר ׳שבחי בית הכנסת תובב״א
)תיבנה ותיכונן במהרה בימינו אמן( אשר היא בנויה ומיסדת על פי מידות עליונות
ומפורסמת בכל גלילות ישראל׳.
בולט בין אלה שירו של ר׳ משה סתהון שחובר בשנת תרט״ו ) (1855לרגל שי פ ח
נוסף של בניין בית־הכנסת ,ואפשר לקראו בשלמות בספר ׳לקדושים אשר באר״ץ׳ ][73
בעמ׳ .4׳שיכחה׳ או שתיקה זו של פייטני המקום בולטת על רקע העדויות המרובות של
נוסעים ומבקרים מקרוב ומרחוק ,בני־ברית ושאינם בני־ברית ,שלא פסחו על הכתר גם
אם דיווחיהם עסקו בעניינים אחרים.
חכמי חלב חשבו במשך דורות שהעדות הראשונה היא של הרדב״ז)ראשית המאה
השש־עשרה( המזכיר את הכתר בתשובותיו .ר׳ מאיר נחמד למשל ,כותב בחוברת שלו
] [78כך :׳והרדב״ז בתשובותיו כתב שהספר שהעתיק ממנו הרמב״ם את ס״ת שלו,
הוליכוהו לאר״ץ ונמצא שם עד היום׳ .הוא הסתמך בדבריו הן על מסורת שבעל־פה והן
על יעקב ספיר בעל ׳אבן ספיר׳.
חיפשו החוקרים ולא מצאו ,עד שבא נ׳ בן מנחם ובמאמרו ׳תשובת הרדב׳׳ז
שחיפשוה׳ ] [15הוא מעלה את הסברה שהטעות נבעה מן הדמיון בין ׳משנה תורה׳
שאמנם נזכר בתשובות הרדב״ז לבין ׳כתר תורה׳ שאינו נזכר שם כלל .אולם כיום
מצויות בידינו עדויות הקודמות לזמנו של הרדב״ז.
סעדיה בן דוד הערני ,שביקר בחלב בשנת ,1479מזכיר את ה׳כתר׳ בפירושו לסדר
אהבה של ׳משנה תורה׳ ,פירוש הנמצא בכתב־יד בספריית הבודליאנה באוקספורד ,סי׳
.619וכך הוא כותב :׳הספר שסמך עליו הגאון ז״ל עדיין הוא היום במדינת צובה והיא
חלב ויסמוה אלתאג׳ ומכתוב עלי רק בכל ורקה תלאת דפאית ומכתוב פי אכרה אני
אהרן בן אשר שהגהתיו וכר .ואני ראיתיו וקראתי בו׳)תרגום :וקורין לו ה׳כתר׳ ,והוא
כתוב על קלף ,בכל דף שלושה טורים ,וכתוב בסופו :אני אהרן בן אשר שהגהתיו וכר(.
כעבור מאה שנה מעיד על עצמו ר׳ יהוסף אשכנזי מצפת שעיין ב׳כתר׳ של בן אשר
99
