Page 124 - Ha Keter
P. 124
פרק שמיצי
לב״א ,מונח הוא בקדושה בעיר הנ״ל ,ולפי דבריהם הוא אשר העתיק ממנו הרמב״ם ז״ל
הפתוחות והסתומות והגי׳ ממנו/
הנוסע האספן אדלר ) (E.n . Adlerביקר בחלב בשנת .1898בספר הזיכרון לידידו דוד
קויפמן ] [2הוא מספר על הקהילה היהודית ,על בית־הכנסת הקדמון ,על ׳כסא אליהו׳
שאליו עולים בעשרים מדרגות לטקס ברית המילה ,וכמובן על הכתר ׳גאוותם של יהודי
אלפו׳ .הוא כבר יודע לספר על מחקריהם של ויקס ונויבאואר ומתערב בוויכוח על
האותנטיות של כתב־היד .במאמר זה יש תיאור מדויק של כל הכתרים שהיו בחלב.
במאה העשרים כבר עסקו בכתר חוקרים רבים ,אך רק מעטים מביניהם ראו את כתב־
היד בעיניהם בעודו במקומו ובשלמותו .ראשון מבין אלה המסיונר ג׳וזף סיגל שכבר
הזכרנו בפרק ד׳ ואחרון מביניהם ,כזכור ,החכם פרופ׳ קאסוטו.
לסיום פרק זה נביא את היומן האישי שרשם קאסוטו בחלב באותם ימים ספורים
שבהם זכה לעיין בכתר .עדות אחרונה וחשובה זו מתפרסמת כאן לראשונה .היומן
שנתגלה אף הוא ,כאמור ,במהלך כתיבת הספר הזה ,כתוב צרפתית בכתב־יד צפוף.
תצלום המקור שמור בארכיון של מכון בן־צבי.
חלב 12 ,בדצמבר , 1943בשעות הבוקר
מלווה על־ידי מר דוד שעיו ,סגן־נשיא הקהילה היהודית בחלב ,אחד מבניו של מר רחמו נחמד,
נשיא הקהילה ,שני מורים מבית־הספר היהודי בחלב ועוד חברי קהילה נוספים ,ביקרתי בבית־
הכנסת הישן של חלב .ברוב טובם ואדיבותם הניחו לי לראות ולעיין כאוות נפשי בכתב־היד
המפורסם של התנ״ך של אהרן בן אשר .השוויתי את כתובת החתימה של כתב־היד הזה
ונוכחתי לראות שהנוסח שמוסר פ .קאהלה בספרו 2Masoreten des Ostensהוא נכון ,להוציא
שינויים מעטים שאותם ציינתי בעיפרון אדום על גבי עותק ספרו של קאהלה שבידי .מסתבר
שהכתובת נכתבה בידי סופר קראי ולאחר מכן ,הרבניים ,שכתב־היד הגיע שוב לבעלותם,
תיקנו את המלים שלא היו לרוחם :הן כתובות על־גבי מחיקות ולא קשה לנחש את המלים שהיו
רשומות במקור במקומן .השאלה שהתעוררה ,אפוא ,היתה לבדוק אם המידע שמוסרת הכתובת
על הסופר של כתב־היד )שלמה בן בויאעא( ועל מי שהוסיף את הניקוד והטעמים והמסורה
)אהרן בן אשר( הוא מדויק או לא .לשם כך עימתתי את כתב־היד שלפני עם צילום כתב־יד
פירקוביץ׳ שנכתב בידי שלמה אבן בויאעא שאותו פרסם קאהלה בספרו שהזכרתי לעיל*
ונוכחתי לדעת שככל הנראה אותה היד היא שכתבה את שניהם .קיימים הבדלים מועטים
שאינם בעלי חשיבות ,לדוגמה ,בעמודים שבדקתי ,האותיות ׳למד׳ בשורה הראשונה אינן כה
ארוכות כמו בתמונה שמובאת אצלקאהלה .אך הדבר נטול חשיבות .ועוד :בתמונה של קאהלה
2הכוונה לספרו השני של קאהלה [Masoreten des Westens [89עמ׳ .5-3
* כתב־יד זה סימנו כיום פירקוביץ׳ .B1711
התמונה שפרסם ויקס ,של עמוד מכתב־יד חלב ,היא קטנה ועל כן לא מועילה להשוואה ,ואפשר
בשל כך לא השווה אותה קאהלה אל כתב־יד פירקוביץ׳] .מ.ד.ק[.
102
