Page 122 - Ha Keter
P. 122
פרק שמיגי
בחלב בעניין הפרשיות הפתוחות והסתומות בקשר לדברי הרמב״ם בהלכה זו .ואלה
דבריו:
מצאתי הספר עצמו של בן אשר שהעתיק הוא )הרמב״ם( ממנו הפרשיות
הפתוחות והסתומות כמו שכתב בספרו ,ומצאתי בו שפעמי׳ רבות לא כתב אלא
תיבה אחת בשיטה והתחיל כנגדה בשיטה שתחתיה ,ואלו היתה דעתו) של בן
אשר( כדעת הרב שקראה סתומה ,הלא היה אפשר לו לעשותה סתומה מכל צד
שהרי נשאר חלק הרבה — —
הדברים מצוטטים מכתב־יד אוקספורד 1664במאמרו של ג׳ שלום משנת תשי״ט ].[102
סמוך לאותה תקופה ,במאה השש־עשרה ,כותב הרב אליהו ן׳ חיים ,מרבני קושטא,
בשו״ת מים עמוקים ,סי׳ עח :׳נשאל לא תחמוד אשת רעך אם הוא פרשה אם אין שם
פרשה והשיב . . .יש בידי ספר מוגה . . .על פי ספר אשר הגיהו מספר בן אשר שבחל״פ׳.
ציטוט זה מביא לראשונה י׳ תא־שמע ] [105ונמצא ברשימותיו של קאסוטו.
כמאתיים שנה לאחר מכן ,ר׳ רפאל שלמה לניאדו ,רבה של הקהילה)נפטר תקמ״ד(,
מזכיר את הכתר באחת מתשובותיו :׳ומנהג העיר שמי שאומר כן צריך לישבע על כתר
התורה...׳ .וכבר הזכרנו דבריו בפרק הקודם.
סמוך לזמן זה ,לפני שנת ,1753הגיע לחלב נוסע אנגלי ושמו אלכסנדר ראסל .נוסע
זה הורשה לראות את הכתר .בספר מסעותיו ,The N aturalH istory o fA leppoשמהדורתו
השנייה נדפסה בלונדון בשנת ,1794כתב פרק מיוחד על היהודים ומנהגיהם .כבר
בפתיחת הפרק הוא מציין את הנכס השמור בקהילה — הוא הכתר ,וכך הוא מספר:
׳במקום הנקרא ״רחוב היהודים״ יש להם בית־כנסת אחד ,בו שמור כתב־יד של המקרא
שהם מיחסים אותו לתקופה קדומה ביותר׳.
ובמקום אחר:
שני גורמים מניעים את היהודים לייחס את הכתב־יד המצוי בבית־הכנסת שבחלב
לתקופה כה קדומה :האחד — מסורת היא בידם מאת רבניהם ,כי במקרים של
חילופי־נוסחאות בקטעים מסופקים יש להכריע על־פי אותו כתב־יד :הם יודעים
לספר על משלחות שבאו מאירופה במיוחד למטרה זו .והשני — בסופו של
הכתב־יד מופיעה תפילה לשמירת המקדש .היהודים סבורים ,אפוא ,שהכתב־יד
נכתב בתקופה שלפני טיטוס — שכן לאחר תקופתו מכוונות היו התפילות לא
לשמירת המקדש אלא לתקומתו ,98] .הערה ,13עמ׳ ,[59
איזכור נוסף של הכתר מצוי בהקדמה שכתב שטיינשניידר בשנת 1874לספרו של ר׳
הלל בן שמואל ׳תגמולי הנפש׳ שכתיבתו נסתיימה בשנת .1291׳וכבר ידענו שר׳ הלל
איש מלחמה בעד תורת משה בן מימון נגד מואסי החכמה׳ ,כותב שטיינשניידר ,׳והיה
100
