Page 154 - Ha Keter
P. 154

‫פרק אחד״עשר‬

‫׳נחלקים בדברים אלו במחלוקת הספרים שסומכין עליהם׳‪ .‬קטע רשימה‪ ,‬שנתגלה‬
‫בגניזה הקאהירית‪ ,‬ממחיש לנו את כוונתו של הרמב״ם‪ .‬זוהי רשימה של המקורות‬
‫בתורה שבהם יש להותיר רווח של פרשה סתומה‪ .‬רשימה זו נבדלת במספר מקומות מן‬

                                                        ‫הנהוג היום על־פי פסק הרמב״ם‪.‬‬
‫בא הרמב״ם ופסק כיצד יש לכתוב ספרי־תורה‪ ,‬בעורכו רשימה מפורטת של כל‬
‫פרשיות התורה‪ .‬פסקו של הרמב״ם פשט בכל ישראל‪ ,‬וניתן לומר שהרמב״ם הצליח‬
‫במקום שלא הצליחו בעלי המסורה‪ .‬רשימתו של הרמב״ם נערכה על פי הכתר ומכאן‬
‫שהחלוקה לפרשיות בכל ספרי התורה בי מינו היא על פי כתר ארם־צובה‪ .‬משפט‬
‫זה נכון באופן כללי‪ ,‬אף כי כאן וכאן נעשו דברים שלא לפי הרמב״ם‪ ,‬ובמקומות אחדים‬

                     ‫ספרי התורה התימניים נבדלים מאלה של האשכנזים והספרדים‪.‬‬
‫מאז ימי הרמב״ם עברו למעלה מ־‪ 750‬שנה‪ ,‬אך ידוע לנו רק על פעם אחת שבה‬
‫נערכה בדיקה והשוואה מלאה בין כתר ארם־צובה ובין רשימת הפרשיות של הרמב״ם‪.‬‬
‫לבקשתו של קאסוטו בדק חכם יהודה עטיה‪ ,‬רב בקהילת חלב‪ ,‬את פרשיות הכתר‪ ,‬ושלח‬
‫את תוצאות בדיקתו לירושלים‪ .‬רשימתו נתגלתה בין ניירותיו של קאסוטו במהלך‬
‫כתיבת הספר הזה‪ .‬השוואה זו היתה דבר בעתו‪ ,‬ארבע שנים לפני שאבדו מאיתנו חמישה‬

                                          ‫חומשי תורה‪ ,‬להוציא שישה פרקים אחרונים‪.‬‬

                                                                                            ‫‪ .3‬כתיבת השירות‬

‫ההלכה קובעת צורה מיוחדת לכתיבת השירות בתנ״ך‪ .‬השירות נכתבות כך שבכל שורה‬
  ‫מופיע רווח אחד או שניים‪ .‬חלוקה זו מבליטה את האופי השירי‪) .‬ראה לוח טז‪(.‬‬

‫לעתים נכתבת בצורה כזאת גם רשימה ארוכה בעלת איברים חוזרים‪ ,‬שבכל אחד‬
‫מהם מופיעה אותה המלה כגון רשימת עשרת בני המן שבמגילת אסתר‪ .‬הצורה‬

                                                                   ‫הגראפית מעניינת ונאה‪.‬‬
‫בכל כתבי־היד של בעלי המסורה נכתבה שירת האזינו בצורה הקרויה בהלכה ׳אריח‬
‫על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה׳)ראה לוחות ד־ו( אולם אין בהם מספר קבוע של‬
‫שורות‪ .‬במשך הדורות הולכים ומתגבשים מנהגים שונים לגבי דרך כתיבת התורה‪,‬‬
‫והסופרים מנסים לחקות את דרך כתיבתם של טופסי־מופתשל התורה‪ .‬במקורות שונים‬
‫נקבע במשך הזמן מספר קבוע של שורות‪ ,‬ואף נאמר איזו מלה תפתח כל שורה‪ .‬גם‬

     ‫הרמב״ם קבע להלכה צורה מדוייקת של כתיבת השירות‪ ,‬בהסתמכו על הכתר‪.‬‬
‫והנה הצורה הקבועה של הכתיבה ׳מתפשטת׳)בדרגה נמוכה יותר של הקפדה( גם‬

    ‫לשורות שלפני השירות ולאחריהן‪ .‬בעניין זה קובע הרמב״ם )פרק ז‪ ,‬הלכה י(‪:‬‬

‫יש דברים אחרים ‪ ...‬שנהגו בהם הסופרים וקבלה הוא בידם איש מפי אי ש‪...‬‬

                                                                                                         ‫‪132‬‬
   149   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159