Page 154 - Ha Keter
P. 154
פרק אחד״עשר
׳נחלקים בדברים אלו במחלוקת הספרים שסומכין עליהם׳ .קטע רשימה ,שנתגלה
בגניזה הקאהירית ,ממחיש לנו את כוונתו של הרמב״ם .זוהי רשימה של המקורות
בתורה שבהם יש להותיר רווח של פרשה סתומה .רשימה זו נבדלת במספר מקומות מן
הנהוג היום על־פי פסק הרמב״ם.
בא הרמב״ם ופסק כיצד יש לכתוב ספרי־תורה ,בעורכו רשימה מפורטת של כל
פרשיות התורה .פסקו של הרמב״ם פשט בכל ישראל ,וניתן לומר שהרמב״ם הצליח
במקום שלא הצליחו בעלי המסורה .רשימתו של הרמב״ם נערכה על פי הכתר ומכאן
שהחלוקה לפרשיות בכל ספרי התורה בי מינו היא על פי כתר ארם־צובה .משפט
זה נכון באופן כללי ,אף כי כאן וכאן נעשו דברים שלא לפי הרמב״ם ,ובמקומות אחדים
ספרי התורה התימניים נבדלים מאלה של האשכנזים והספרדים.
מאז ימי הרמב״ם עברו למעלה מ־ 750שנה ,אך ידוע לנו רק על פעם אחת שבה
נערכה בדיקה והשוואה מלאה בין כתר ארם־צובה ובין רשימת הפרשיות של הרמב״ם.
לבקשתו של קאסוטו בדק חכם יהודה עטיה ,רב בקהילת חלב ,את פרשיות הכתר ,ושלח
את תוצאות בדיקתו לירושלים .רשימתו נתגלתה בין ניירותיו של קאסוטו במהלך
כתיבת הספר הזה .השוואה זו היתה דבר בעתו ,ארבע שנים לפני שאבדו מאיתנו חמישה
חומשי תורה ,להוציא שישה פרקים אחרונים.
.3כתיבת השירות
ההלכה קובעת צורה מיוחדת לכתיבת השירות בתנ״ך .השירות נכתבות כך שבכל שורה
מופיע רווח אחד או שניים .חלוקה זו מבליטה את האופי השירי) .ראה לוח טז(.
לעתים נכתבת בצורה כזאת גם רשימה ארוכה בעלת איברים חוזרים ,שבכל אחד
מהם מופיעה אותה המלה כגון רשימת עשרת בני המן שבמגילת אסתר .הצורה
הגראפית מעניינת ונאה.
בכל כתבי־היד של בעלי המסורה נכתבה שירת האזינו בצורה הקרויה בהלכה ׳אריח
על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה׳)ראה לוחות ד־ו( אולם אין בהם מספר קבוע של
שורות .במשך הדורות הולכים ומתגבשים מנהגים שונים לגבי דרך כתיבת התורה,
והסופרים מנסים לחקות את דרך כתיבתם של טופסי־מופתשל התורה .במקורות שונים
נקבע במשך הזמן מספר קבוע של שורות ,ואף נאמר איזו מלה תפתח כל שורה .גם
הרמב״ם קבע להלכה צורה מדוייקת של כתיבת השירות ,בהסתמכו על הכתר.
והנה הצורה הקבועה של הכתיבה ׳מתפשטת׳)בדרגה נמוכה יותר של הקפדה( גם
לשורות שלפני השירות ולאחריהן .בעניין זה קובע הרמב״ם )פרק ז ,הלכה י(:
יש דברים אחרים ...שנהגו בהם הסופרים וקבלה הוא בידם איש מפי אי ש...
132
