Page 159 - Ha Keter
P. 159
עיונים אחדים בכתר
דרך־ניקוד זו של הכתר אינה מיוחדת לו ,ונמצאת במידה מועטה גם בכתבי־יד
אחרים .אולם סימון השוואים הנעים הוא אחד העניינים החשובים ,המייחדים את הכתר
מכתבי־יד אחרים הקרובים לו.
.2טעמי המקרא
תפקידם של הטעמים הוא להורות לקורא את המנגינה שבה עליו לקרוא את המקרא ;
הווי אומר תפקיד מוסיקאלי .אולם ,מנגינת הקריאה מושפעת בעיקר ממבנה
המשפטים :יש מקומות שבהם הקורא מפסיק הפסקה חזקה ,יש מקומות שבהם
ההפסקה קלה יותר ,ויש ומלים אחדות נקראות ברצף ללא כל הפסקה .מכאן ,שהטעמים
משמשים גם בתפקיד של סימני פיסוק .קריאה של טקסט בפיסוק נכון מעידה בדרך־כלל
על הבנת המשפטים והמבנה שלהם .חכמינו עמדו על חשיבותה של הקריאה בפיסוק
נכון להבנת המקרא ודר שו)במסכת נדרים דף לז ע״ב( ׳ויבינו במקרא — זה פיסוק
טעמים ! ׳ .
נביא דוגמה אחת ,וממנה נלמד על כוח פיסוקם של הטעמים ועל משמעותם
הפרשנית .נחלקו הפרשנים כיצד להבין את המשפט ׳ארמי אבד אבי׳ הפותח את פרשת
מקרא ביכורים שבספר דברים )כו ה( .פסוק זה מצוטט בהגדה של פסח ,ושם הוא
מתפרש במלים ׳שלבן ביקש לעקור את הכל׳ ,כלומר :׳ארמי׳ שהוא לבן הארמי ,׳אובד
אבי׳ רצה לאבד את אבי ,יעקב.
מפרשים אחרים פירשו את המשפט בדרך אחרת .׳אבי׳ הרומז ליעקב הוא נושא
המשפט ,וכאילו נאמר פה ׳אבי ,יעקב ,היה ארמי אובד ,כלומר גר בארץ ארם ,ונודד
בלא מקום קבוע לגור בד.
הטעמים ,בדרך־הפיסוק המיוחדת שלהם ,מכריעים כפירוש הראשון .זאת מכיון
שהטעם במלה ׳ארמי׳ ,ששמו פשטא ,הוא טעם מפסיק .מבנה הפסוק על־פי הטעמים
הוא אפוא ׳ארמי — אובד אבי׳ .אילו ביקשו הטעמים לפרש כמו הפירוש השני ,היה
הטעם המפסיק בא במלה ׳אובד׳ והמשפט היה נקרא ׳ארמי אובד — אבי׳.
כוח הפיסוק של הטעמים לדרגותיהם השונות והדרך שבה מחלקים הטעמים את
הפסוקים על־ידי המפסיקים השונים ,מהווים תורה שלמה הצריכה לימוד ועיון רב.
מתמיהה אפוא העובדה ,שבעלי המסורה לא עסקו בחיבוריהם במשמעות הפיסוקית של
הטעמים ובדרך שהם מחלקים את הפסוק לחלקיו .פרקי המסורה העוסקים בטעמי
המקרא עניינם רק הטעמים המשרתים ,שכלליהם מוסיקאליים בעיקרם .כללי־החלוקה
המסועפים של הטעמים נחשפו על־ידי חוקרים שונים .הספרים הראשונים בתחום זה
הופיעו בראשית המאה השבע־עשרה — מאות שנים אחרי פעולתם של בעלי המסורה
— והכללים מתגלים והולכים עד ימינו ועדיין לא נחקרו עד תום.
137
