Page 12 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 12
מ ב ו א 11
הארמית שנתגלו לאחרונה בתל־דן ,בשימושם המשני ,בתוך ריצוף רחבת
השער החיצון של העיר .בכתובת זו מתפאר מלך ארם )חזאלי( על נצחונו על
מלך ישראל )יהורם בן אחאב( ועל בית דוד .אף אם דוד האיש אינו נזכה
לפחות נזכרת כאן הממלכה הקרויה על שמו.
בחינה מדוקדקת של המימצא המקראי — ובעיקר של סיפור חיי דוד בספרים
שמואל ומלכים — מגלה כי זה אינו עשוי מיקשה אחת ולא נכתב על ידי אדם
אחד; הסיפור )ולצידו גם מעט כרוניקות ותעודות אדמיניסטרטיביות( רווי
סתירות וכפילויות ומשקף מגמות שונות ,פרי רוחם של חוגים שונים ותקופות
שונות .לצד מגמות המבטאות זרמים מרכזיים במחשבת המקרא ימצא בהם
הקורא גם ביטוי לזרמים שוליים ,דחויים ,החשובים לא פחות לשם שחזור
התמונה המלאה של דמות דוד כפי שנצטיירה לדורות המקרא.
כל ביוגרפיה הנכתבת בעת החדשה משקפת את המבחר של מחבר הביוגרפיה
ואינה נקייה מפניות ,גם אם היא מתיימרת להיות מאוזנת ,שקולה
ואובייקטיבית .הביוגרפיה המקראית של דוד היא פסיפס מרובה מגמות.
כמספר אבני הפסיפס ,כן מספר המגמות ,ועל כל אלה יש להוסיף את מגמת
מעשה העריכה ומעשה המרכבה המצרף יחדיו את הרכיבים השונים שנבחרו
על ידי העורכים ועשייתם לסיפור אחד ,סיפור חיים רצוף.
החיבורים המקראיים על דוד הם יצירות ספרות :סיפור חיי דוד משקף הליכה
בתווי של דגמים ספרותיים וטיפוסים סיפוריים קונוונציונאליים .הדגמים אינם
אלא כבלים מרצון ,המאפשרים עם זאת למספר מידה מרובה של חרות יצירה,
של חריגה מן הקונוונציה ,חריגה שדווקא היא המבשרת ,בדרך כלל ,את לוז
המסר .בסיפורים רבים על דוד ימצא הקורא הדים לסיפורים על גיבורי מקרא
אחרים ,כגון אברהם .קווי הדמיון בין הסיפורים מזמינים את הקורא להשוות
ביניהם ולהיעזר בהשוואה לשם שיפוט הדמויות; הצבת דוד על כף אחת של
המאזניים והצבת הדמות השנייה על רעותה ,תצביע בבירור להיכן הכף נוטה.
המספר המקראי הוא מספר יודע־כל שדבר אינו נסתר מעד עיניו ,כולל
דיאלוגים הנאמרים בחדרי־חדרים ,גם בחדר המיטות ,ואפילו הרהורים שבין
אדם לבין עצמו .אופי זה של החיבור המקראי מציב אותו בסמוך למדף
הרומאנים ההיסטוריים; גם ביצירותיו של וולטר סקוט יש גרעינים היסטוריים
ועדיין דמותו של ריצ׳ארד לב הארי המצטיירת בהם ,ותולדות מסעי הצלב כפי
שהוא מציירם ,משקפים את רוח המספר ואת האידיאולוגיה שהוא מייצג יותר
מאשר את העבר ההיסטורי.
אופיים הספרותי של המקורות מחייב חקירה ספרותית ,ואכן חלק רב מטיפולנו
בחומר ייעשה בכלים ספרותיים .קוצר היריעה אינו מאפשר לנו ״קריאה
צמודה״ ,ניתוח ספרותי מדוקדק של כל המסורות אודות דוד ומעקב אחרי
