Page 108 - GQ 12
P. 108

‫‪ 106‬םולהי ףסוי‬

‫ככ' ֹכה ָא ַמר י'י' ְצ ָבא ֹות ָפ ַקד ִתי את אשר עשה עמלק ליש' אשר ָׂשם לו ַב ֵד ֵרך‬
                                       ‫ַב ְעל ֹות ֹו ִממצ ָר ִים (שמואל א' טו‪ ,‬ב)‬

       ‫ונ' ְזכ ֹור י'י' לבני ְאד ֹום את יום ירוש' ָה ֹא ְמ ִרים ָערּו ָערּו ַעד ַה ְיס ֹוד בה‬
                                                         ‫(תהלים קלז‪ ,‬ז)‬

                       ‫וא<תה> ק<דוש> יושב תהלות ישראל (שם כב‪ ,‬ד)‬

           ‫ָזכ ֹור ִת ְזּכ ֹור ‪ִׂ /‬ש ְנַאת לא ָבז ַר ְח ִמים ִל ְזכ ֹור‬                        ‫ד‬
        ‫ִכי ִמי ֹום ָש ַלף ַח ְרב ֹו ‪ָ /‬ה ָיה ס ֹו ֵטם ְלָאח ְב ִליב ֹו‬
  ‫ו ְבבּו ְרח ֹו ָש ַפך ְד ָמע ֹות ‪ /‬ו ָרץ ִל ְק ָראת ֹו ְבַא ְר ַבע ֵמא ֹות‬                   ‫	‪5‬‬

                 ‫ּו ְכ ִנגד ֹו ַב ֵצאי ֵתינּו ‪ְ /‬בעּו ְר ָמה ְק ָרָאנּו‬
‫ַב ֵד ֵרך ָל ֵצאת ִמ ַת ַחת ֵה ָע ָנן ‪ִ /‬ל ְכר ֹות ְמשּו ֵלי ְב ַז ִיית ַר ְע ָנן‬

         ‫ּו ְכ ָבר ָה ִיינּו ַאבּו ִדים ‪ /‬לּו ֵלי ִציר ָי ָדיו ְכ ֵבי ִדים‬
   ‫         ִפי ֵלל ְפ ֵני ֵאל ָמר ֹום וקדוש‬

‫ָאח ֵמָאז ְלָא ִחיו ִב ְרצ ֹון י ֹו ְצר ֹו‬                                                     ‫ה‬
   ‫ְב ֵא ֵמת ְל ָצ ָרה ִי ָו ֵלד ְל ֵע ְזר ֹו‬

‫ַגם ֵא ָחד ִאם ִיפ ֹול ְב ִה ְת ַח ְבר ֹו‬
‫ֵד ֵרך ַה ֵש ִני ְל ָה ִקים את ְח ֵביר ֹו‬

‫הנחשלים (דברים כה‪ ,‬יח)‪ 17   .‬הפסוק נדרש בפסיקתא דרב כהנא‪ ,‬זכור ז‪ ,‬עמ' ‪ 17   .46‬הפסוק במקום זה הוא‬
‫הפסוק הראשון של ההפטרה בשבת זכור‪ ,‬והפסוק משמואל א' משמש כפסוק הפטרה גם בקדושתא לזכור של‬

                                                      ‫אלעזר הקליר (ראה מאגרים); והשווה‪ :‬מגילה ל ע"א‪.‬‬
                                                                                                ‫פיוט ד‬

‫‪ 1‬לא בז‪ :‬צורה פייטנית מקוצרת‪ ,‬לא התבזה (ועל דרך האירוניה?)‪ .‬רחמים לזכור‪ :‬על פי תהלים כה‪ ,‬ו‪ 2   .‬שלף‬
‫חרבו‪ :‬על פי עמוס א‪ ,‬יא‪' :‬על רדפו בחרב אחיו'‪ ,‬הנדרש על שנאת עשיו ליעקב‪ ,‬ששלף נגדו את הזרת מיד עם לידתו‪,‬‬
‫ראהלהלןה‪.5,‬היהסוטםלאחבלבו‪:‬עלפיבראשיתכז‪,‬מא‪ 3  .‬ובבורחו‪:‬כאשרברחיעקב‪.‬שפךדמעות‪:‬עלפיבראשית‬
‫לג‪ ,‬ד‪ .‬בארבע מאות‪ :‬בא לקראת יעקב בליווי מחנה גדול (שם לב‪ ,‬ז)‪ 4   .‬וכנגדו‪ :‬ובמידה כנגד מידה‪ .‬בצאיתינו‪ :‬כאש‬
‫יצאנו ממצרים‪ .‬בעורמה קראנו‪ :‬על פי פירוש 'אשר קרך בדרך' (דברים כה ‪ ,‬יח)‪ ,‬כלשון קריאה‪ ,‬והשווה לעיל‪ ,‬א‪.11 ,‬‬
‫‪ 5‬לצאת מתחת הענן‪ :‬השווה פסיקתא דרב כהנא‪ ,‬זכור יב‪ ,‬עמ' ‪"' :49‬כל הנחשלים"‪ ...‬כל מי שהיה נינוח היה נישול‪...‬‬
‫כל מי שהענן פולטו היה נישול'‪ .‬משולי בזיית רענן‪ :‬כינוי לישראל‪ ,‬על פי תהלים נב‪ ,‬י‪ 6 .‬וכבר היינו אבודים‪ :‬כמעט‬

         ‫שאבדנו‪ .‬ציר‪ :‬הוא כינויו של משה‪ .‬ידיו כבדים‪ :‬על פי שמות יז‪ ,‬יב; והשווה‪ :‬פסיקתא רבתי‪ ,‬זכור‪ ,‬נ ע"ב‪.‬‬

                                                                                                ‫פיוט ה‬
‫‪ 1‬אח מאז לאחיו‪ :‬דרכו של עולם מאז ומעולם כפי שהאל ('יוצרו') ברא את העולם‪ ,‬שאח עוזר לאחיו בעת צרה‪.‬‬
‫‪ 2‬באמת לצרה יולד לעזרו‪ :‬כפי שאמר שלמה במשלי (יז‪ ,‬יז)‪' :‬ואח לצרה יולד'‪ 4–3   .‬אחד אם יפול‪ ...‬דרך השני להקים‬

                                       ‫את חברו‪ :‬וגם את זה אמר קהלת (ד‪ ,‬י)‪ ,‬שטובים השניים מן האחד‪  .‬‬
   103   104   105   106   107   108   109   110   111   112   113