Page 106 - GQ 12
P. 106

‫‪ 104‬םולהי ףסוי‬

    ‫ִמש ֹו ֵרש ָנ ָחש‬          ‫ב‬
  ‫נ ֹושך ֵצ ַפע ָחש‬
‫ְסלּול צ ֹו ַען הּו ָחש‬
‫ֵעי ָצה ְב ִליב ֹו ָר ַחש‬

‫ִפירי ֹו על ג ֹוי ִני ְצ ַרף‬   ‫‪	5‬‬
‫ָצץ ְלע ֹו ֵפף ְכמ ֹו ָׂש ָרף‬
‫ְק ָה ָלם ָבא ֻב ְח ִרי ָאף‬

   ‫רּוח ֹו ְבַאפ ֹו ָט ַרף‬

     ‫ְשמ ֹות ִני ֵני ַמ ְש ִב ַיע ְב ֵי ֵרך‬
       ‫‪[ 	10‬שמרו] ִבהי ֹו ָתם ְב ֵפ ֵרך‬

 ‫ְת ָפָׂשם ִב ְכ ָתב ְו ָצ[ג ַע ֵלג ֵא] ֵרך‬
‫ת ֹו ְלד ֹות ִיי ְח ָסם ִל ְקר ֹוא ַב ֵדר[ך]‬

                                       ‫ככ' אשר קרך בדרך (דברים כה‪ ,‬יח)‬
         ‫ונ' ר ָשע ְכ ֹג ַבה ַאפ ֹו ַבל ִי ְדר ֹוש ֵאין אלהים כל ְמ ִז[מותיו] (תהלים י‪ ,‬ד)‬
‫‪ 1	5‬ונ' ָא ַמר ָנ ָבל ְב ִלב ֹו אין אלהים ִה ְש ִחיתּו ו ִהתעיבּו ָע ֵול ֵאין ע ֹו ֵשה ט ֹוב (שם נג‪ ,‬ב)‬
   ‫ונ' י'י' ש ֹו ֵמר את ֵג ִרים ָית ֹום וַאל ָמ ָנה ְיע ֹו ֵדד ו ֵד ֵרך ְר ָש ִעים [יע] ֵות (שם קמו‪ ,‬ט)‬

                                                                                                ‫פיוט ב‬
‫‪ 2–1‬משורש נחש‪ ...‬צפע‪ :‬מזרעו של עמלק בא המן הרשע‪ ,‬ועל פי ישעיהו יד‪ ,‬כט‪ .‬חש‪ :‬כמו מיהר לבוא‪ ,‬והשווה‬
‫להקשר כולו 'אץ קוצץ' לאלעזר הקליר‪ָ ' :‬י ַעף ְו ָעף ְו ָחׁש ‪ּ /‬ו ִמחּור ֶּפ ֶתן ָר ַחׁש ‪ְ /‬ונ ֹו ַדע ִּכי הּו ָחׁש ‪ִ /‬מּׁש ֹו ֶרׁש ָנ ָחׁש' (סדר‬
‫עבודת ישראל‪ ,‬מנהג פולין‪ ,‬רדלהיים תרכ"ח‪ ,‬עמ' ‪ 3  .)666‬סלול צוען‪ :‬בדרך בצאתם ממצרים‪ 4  .‬עצה‪ :‬רעה‪ .‬בליבו‬
‫רחש‪ :‬על פי תהלים מה‪ ,‬ב‪ ,‬בהיפוך המגמה‪ ,‬לרע ולא לטוב‪ 5  .‬פיריו‪ :‬שמא הכוונה לצאצאו של עמלק‪ ,‬המן‪ .‬על גוי‬
‫נצרף‪ :‬על ישראל הטהורים‪ 7  .‬קהלם‪ :‬כמו נגד בני ישראל‪ .‬בחרי אף‪ :‬בכעס גדול‪ 8  .‬רוחו‪ :‬את רוחו הטובה של‬
‫ישראל‪ .‬באפו טרף‪ :‬הוא ביקש לדרוס ולחסל‪ 9  .‬ניני משביע בירך‪ :‬הם בני אברהם‪ ,‬אשר השביע את אליעזר למצוא‬
‫לבנו אישה מן הזרע הנבחר (בראשית כד‪ ,‬ב)‪ 10  .‬שמרו בהיתם בפרך‪ :‬על ייחוסי שמותם שמרו בני אברהם גם‬
‫בהיותם בשעבוד מצרים‪ .‬והשווה תנחומא‪ ,‬בלק‪ ,‬טז‪' :‬לא שינו את שמותם‪ ,‬שראובן ושמעון ירדו‪ ,‬וראובן ושמעון‬
‫עלו'‪ 11   .‬תפשם בכתב‪ :‬העמלקי ביקש להשתלט על כתבי ייחוסיהם; השווה פסיקתא דרב כהנא‪ ,‬זכור י‪ ,‬עמ' ‪:48‬‬
‫'קרך – וודאי (=כפשוטו‪ ,‬קרא לך)‪ .‬מה עשה עמלק‪ ,‬ירד לבית ארכיון של מצרים ונטל טימסיהם (=מגילות יוחסין)‬
‫של שבטים‪ ,‬שהיה שם שמם חקוק עליהם‪ ,‬ובא ועמד חוץ לענן‪ ,‬והיה קורא‪ :‬ראובן‪ ,‬שמעון‪ ,‬לוי ויהודה אחוכון אנא‪,‬‬
‫פוקו דאנא בעי מעבד פרגמטיא עימכון (=אחיכם אני‪ ,‬צאו‪ ,‬שאני מבקש לעשות אתכם עסקים)‪ ,‬וכיוון שהיה אחד‬
‫מהם יוצא‪ ,‬היה הורגו'‪ .‬וצג עלג‪ :‬הקריאה מסופקת‪ ,‬ואולי הכוונה ועשה לצחוק‪ ,‬שם ללעג‪ .‬ארך‪ :‬אולי מלשון ארכי‬
‫(‪' ,)ἀρχή‬ארכיב'‪ .‬הצעת הפירוש לשלוש המילים ביחד קשה‪ 12   .‬תולדות ייחסם לקרוא‪ :‬את הבנים הוא קרא לפי‬
‫שמותיהם‪ 16   .‬לפסוק מתהלים נזקק גם אלעזר הקליר כפסוק רָא ָיה אחרון בפיוט ב שלו בקדושתא לזכור (ראה‬

                      ‫מאגרים)‪ .‬כתוצאה מכך פותחת גם מחרוזת החתימה של ה'מחיה' שלו בלשון 'לאחרונה'‪.‬‬
   101   102   103   104   105   106   107   108   109   110   111