Page 102 - GQ 12
P. 102
100םולהי ףסוי
בפיוט החמישי הפייטן ממשיך ללכת אחורה בזמןִ ' :ה ְתר ֹו ֵצץ ִל ְפׁש ֹו ַע ִמֶּב ֶטן
ִאּמ ֹו' (ה ,)5אבל הפעם הדברים נמסרים בשיח בעל אופי של דיווח .עשיו גילה את
נטיותיו הרעות כבר בצאתו מבטן אמו .הפיוט הזה משמש מעין פתיחה לסדרת
פיוטי ההרחבה האלף־ביתיים המצטיינים ברהיטותם ובצליליותם .פיוט ה בולט
לעומתם בניחוח הרעיוני־המדרשי שלו .המהלך הסיפורי שלו פותח בלדת עשיו,
עובר לבנו אליפז וחותם בנכד עמלק .גם המחרוזות המרובעות שלו ,הכתובות
לכאורה בתבנית הקלסית ,אינן מרובעות ממש .הקשר התוכני וגם הצלילי
מתקיים בו בעיקר בין כל שני טורים ,המחלקים את הטקסט חלוקה פנימית
למחרוזות דו־טוריות ,שהאופי הנרטיבי הולם אותן.
המחרוזת הרביעית של פיוט ה ,למשל ,מתחלקת באופן מובהק לשתי
מחרוזות דו־טוריות .המחרוזת כולה עוסקת בשטר הפורענות שנמסר לאברהם:
'י ֹדע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ו ִענו ֹאתם' (בראשית טו,
יג) ,שטר שצאצאי אברהם חייבים לפרוע .עשיו מנסה להתחמק מפירעון השטר
ומטיל אותו כולו על אחיו יעקב .המחרוזת הדו־טורית הראשונה מתארת את
ההתחמקות של עשיוָ ' :מ ַרד ִמ ְגּ ֵזי ַרת ָיד ֹו ַע ֵּת ַדעָ /נח ְו ָשׁ ַקט ְּב ָה ָריו ָׂשבּור ְּב ִלי ֵלי ַדע'
(ה .)14–13 ,המחרוזת הדו־טורית השנייה מתארת את עונשו של מי שסבור
שגזרת 'ידוע תדע' לא תחול עליו ,והוא לא יידע סבל וצערֵׂ' :שי ֶכל ָמַאס ּומּו ָסר
ָּפ ַרעַ /על ֹזאת ִמָּב ָניו צּור ִיי ְפ ַרע' (ה .)16–15 ,החלוקה בין שני חלקי המחרוזת
ניכרת לא רק בתוכן אלא גם בחריזה .חריזת המחרוזת הדו־טורית הראשונה
היא ַ -דע ,ואילו חריזת המחרוזת הדו־טורית השנייה היא ַ -רע .החריזה המשותפת
למחרוזת המרובעת כולה היא ַ-ע בלבד .חלוקה דומה בפיוטי ה נודעה לנו בעיקר
ביצירותיהם של פייטנים שכתבו יצירות שבועיות מסוג הקדושתא לפי קריאתם
התלת שנתית של בני ארץ ישראל .כך ,למשל ,נהג פייטן שחתם את שמו 'שמעון
הכהן בירבי מגס' ,וכן פייטן שנודע בשם 'יהודה'35.
3 5פיוטי שמעון בר מגס ,מהדורת י' יהלום ,ירושלים תשמ"ד; וכן פיוטי יהודהW.J. van Bekkum, Hebrew :
.Poetry from Late Antiquity, Leiden 1998כך נהג במאה התשיעית אמתי בירבי שפטיה ,בקדושתא
לחתן שכתב לחתונת אחותו כסיאה .ראה :מגילת אחימעץ ,מהדורת ב' קלאר ,ירושלים תשל"ד ,עמ'
.92–91במהדורה זו סודרו המחרוזות המרובעות כאילו היו דו־טוריות .במתכונת דו־טורית כתב פינחס
הכהן במאה השמינית את פיוטי ה שלו .ראה :פיוטי רבי פינחס הכהן ,מהדורת ש' אליצור ,ירושלים
תשס"ד ,עמ' .658–657 ,444–443 ,360–358 ,314–312והשווה גם פיוט ה הבנוי במתכונת זו בתוך
קדושתות של הקליר :ש' שפיגל ,אבות הפיוט :מקורות ומחקרים לתולדות הפיוט בארץ ישראל ,ניו־יורק
וירושלים תשנ"ז ,עמ' ;145–144ע' הכהן"' ,אימנתה תעל לנמהרים" :קדושתא קילירית לשבת שובה',
קבץ על יד ,יג [כג] (תשנ"ו) ,עמ' .25–23בדוגמה האחרונה ניתן היה ,לכאורה ,לסדר את הפיוט כולו
במחרוזות מרובעות ,לולא המחרוזת השלישית ,החורזת LATעם .L’AV
