Page 100 - GQ 12
P. 100
98םולהי ףסוי
.זקדושת זכור לפייטן יעקב
בכתב יד פרסי קדום נרמזת היצירה באמצעות הדיבורים המתחילים של פיוטיה
אחד לאחד לאחר הכותרת' :קדושת זכור ליעקב :אמנם וג' משורש וג' יגענו וג'
זכור תזכור וג' אח מאז וג' אז איבת וג' ובכן בדרך בצא' ממצ' אז מארצו וג''30.
בקטע אחר ,שהוא חלק מכתב היד בעל הניקוד הבבלי הממיר סגול טברני בצירי,
נשתמרו באופן מלא הפיוטים א–ה וחלקו הראשון של הפיוט השישי .מן הפיוטים
האחרונים של הקומפוזיציה 'ובכן בדרך בצאתך ממצרים' (כנראה רהיט) וכן 'אז
מארצו' (סילוק?) לא הגיע אלינו דבר .בכתב היד הפרסי מופיע חלק אחד מפיוטי
המנהג שלו בהעתקה מלאה ולחלק אחר הוא רומז באמצעות הדיבור המתחיל
של הפיוטים השונים .במקרה שלנו ,פיוטי יעקב נרמזו על פי התחלותיהם בכתב
היד הפרסי והועתקו באופן מלא בכתב היד הבבלי ,שהקדושתא בשלמותה לא
שרדה בו.
את הקדושתא לשבת פרשת 'זכור' ביצעו בבתי הכנסת בשבת שלפני חג
הפורים .היא נועדה לקשט את עמידת השחרית ,שבה נהגו לומר אותה בברכה
השלישית ,ברכת האל הקדוש .היצירה כתובה במתכונת שמרנית למדי ודומה
במבנה שלה לקדושתא תקנית של יניי .הפיוט הראשון והשני כתובים במתכונת
יניית טיפוסית ,כל אחד בהיקף של שלוש מחרוזות מרובעות ,ובאקרוסטיכון
המקיף את האלף־בית כולו .בפיוט השלישי הפייטן חתם את שמו בראשי
המחרוזות בצורה הקצרה ביותר :יעקב ,אבל פייטן בשם זה לא נודע לנו בין
הפייטנים הראשונים 31.הפיוטים הראשון ,השני והשלישי מתייחסים לברכות
הראשונות של העמידה .כמו הברכות ,גם הפיוטים המקשטים אותן קשורים
בדרך זו או אחרת לשלושת האבות .מחרוזת החתימה ,המשתלשלת מאחרון
פסוקי הראיה החותמים את המחרוזות המרובעות ,נזקקת בפיוט הראשון דרך
קבע ללשון מלשונות 'מגן' (מגן אברהם) 32,ומחרוזת החתימה בפיוט השני ללשון
מלשונות 'תחייה' (תחייתו של יצחק אחר שנעקד).
30כ"י קימברידג' ,T-S Add. 3360דף .35על כתב היד הזה ראה :ע' פליישר' ,לקדמוניות הקדושתא:
קדושתא קדם־יניית ליום מתן תורה' ,הספרות ,ב (תש"ל) ,עמ' ;240–194ש' אליצור"' ,ארצך תפקוד
בגשם" :קטעי פיוט משבעתות גשם קדומות' ,גנזי קדם ,א (תשס"ה) ,עמ' ,78–31ובמיוחד שם ,עמ' ,32
הערה .5
31השם חתום עוד בראשי מחרוזות של קטעי גניזה השמורים בספרייה הבריטית ,OR 5557A ,דף ,69וכן
,OR 5557Iדף .31כמו כן ידוע הפייטן יעקב אלאעין ,אבל דומה שאין לזהות אף אחד מהם עם פייטננו.
32משום מה התארכה מחרוזת החתימה של המגן לכדי ארבעה טורים ואין בה רמז ללשון מגן .המחרוזת
