Page 97 - GQ 12
P. 97

‫ ינרבטו ילבב דוקינב ילארשי־ץרא אטבמ ‪:‬בקעיל רוכז תשודק ‪95‬‬

    ‫חיזוק להנחה המייחדת את השיטה מחוסרת הסגול לעולמו של הפיוט עולה‬
    ‫מניקודו הבבלי המיוחד במינו של כתב היד‪ .‬בכתב היד הזה נעשה שימוש בשישה‬
    ‫סימנים לציון התנועות‪ ,‬ככל כתבי היד עם הניקוד הבבלי‪ ,‬וגם לו‪ ,‬כבשיטת הניקוד‬
    ‫הארץ ישראלית המשמשת בפיוטים‪ ,‬אין סימן מיוחד כנגד הסגול הטברני‪ .‬ייחודו‬
    ‫של הניקוד הזה עולה מדרך השימוש שלו בסימנים הבבליים שעמדו לרשותו‪.‬‬
    ‫כנגד הסגול הטברני אין הוא משתמש בפתח הבבלי‪ ,‬כפי שנהוג במבטא הבבלי‬
    ‫שלו‪ ,‬אלא בצירי‪ .‬הוא משתמש אפוא בצירי כנגד צירי ארץ ישראלי לעומת הניקוד‬
    ‫הבבלי הרגיל הנזקק לפתח‪ .‬ובמקביל‪ ,‬חולם משמש במקרים רבים כנגד קמץ‬
    ‫בהברה סגורה בלתי מוטעמת ('קמץ קטן')‪ ,‬לעומת הניקוד הבבלי שבו משמש‬
    ‫במעמד זה כרגיל שורק‪ 22.‬כך מצאנו בקדושת זכור המתפרסמת כאן‪ :‬א ֹו ְמ ָנם‬
    ‫(א‪ ,)1‬ת ֹו ְאר ֹו (ה‪ ,)23‬בע ֹו ְר ָרך (ג‪ְ ,)13‬בר ֹו ְדפ ֹו (ה‪ .)9‬שימוש מעין זה בחולם גם הוא‬
    ‫מסימניהן המובהקים של שיטות הניקוד הארץ ישראליות‪ 23.‬וסימני השרידים‬
    ‫של המבטא הבבלי עולים מדוגמאות ניקוד כמו ְבעּו ְר ָמה (ד‪ )4‬ו ְבבּו ְרח ֹו (ד‪ 24.)3‬גם‬
    ‫בניקודם של השמות ּו ְכ ִנגד ֹו (ד‪ִ ,)4‬ו ְה ֵיה (ג‪ ,)10‬בא בטעות חירק כנגד סגול טברני‪,‬‬

                                             ‫על פי דרך המלך של הניקוד הבבלי‪25.‬‬
    ‫אלייסנדרו דיאז מאצ'ו ושלום שפיגל‪ ,‬שכבר הכירו בקשר שבין רבים מן‬
    ‫הקטעים הבבליים הללו‪ ,‬הניחו שיש כאן השפעה גרפית חיצונית‪ ,‬וכתב היד הבבלי‬
    ‫הועתק במישרין מכתב יד בניקוד ארץ ישראלי‪ .‬לדעתם‪ ,‬לפני המנקד עמד כתב יד‬
    ‫בניקוד ארץ ישראלי‪ ,‬והוא סבר שמתפקידו להעביר את הסימנים הארץ ישראליים‬
    ‫לסימנים בבליים אחד לאחד‪ 26.‬ייבין חלק על ההנחה הזאת וסבר שאין לראות‬
    ‫בשימוש בסימן הצירי בכתב היד הזה ניסיון להביע את הסגול הטברני ג ֵרדא‪.‬‬
    ‫לדעתו‪ ,‬השימוש בצירי משקף מציאות פונטית מיוחדת במבטא של המנקד‪ .‬כאשר‬
    ‫תנועת הפתח הקבילה במבטא הבבלי לסגול טברני היא לא נהגתה כשאר תנועות‬
    ‫הפתח‪ ,‬והגייתה התקרבה או אף הזדהתה להגיית הצירי‪ .‬איך נוצר מבטא בבלי‬
    ‫מעין זה ומה היה צור מחצבתו – על כך אין ייבין נותן את דעתו‪ .‬בסופו של דבר‪,‬‬
    ‫גם השינוי בשימוש הקלסי בסימנים מעורר תמיהה‪ ,‬שהרי ניתן היה לקרוא את‬
     ‫הטקסט באמצעות הסימון הבבלי הקלסי תוך גיוונו על פי ה ִמבטאים המתחלפים‪.‬‬

                                                          ‫‪ 	22‬ייבין (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)18‬עמ' ‪.233–231 ,79–78‬‬
                                                                      ‫‪ 2	 3‬יהלום (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪.16‬‬

     ‫‪ 	24‬לדוגמאות נוספות ראה‪ :‬ש' שפיגל‪' ,‬קרובות יניי בניקוד בני־בבל'‪ ,‬ידיעות המכון לחקר השירה העברית‬
                                                                     ‫בירושלים‪ ,‬ז (תשי"ח)‪ ,‬עמ' ‪.143‬‬

                                                           ‫‪ 	25‬ייבין (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)18‬עמ' ‪.1154 ,827 ,711‬‬
     ‫‪ 2	 6‬שפיגל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)24‬עמ' ‪A. Diez Macho and S. Spiegel, ‘Fragmentos de Yannay en ;143–137‬‬

                                                       ‫‪vocalizacion babilonica’, Sefarad, 15 (1955), pp. 287–340‬‬
   92   93   94   95   96   97   98   99   100   101   102