Page 94 - GQ 12
P. 94
92םולהי ףסוי
החלוקה הגאוגרפית בין בבל לארץ ישראל ולטבריה בעייתית ,שכן טבריה היא
בסופו של דבר חלק מארץ ישראל .אכן ,המרכז הבבלי נזקק למבטא עצמאי
משלו ,שהתגבש במזרח ,ויצר לעצמו גם מערכת סימנים עצמאית המותאמת
לצרכיו .אף מערכת הסימנים הארץ ישראלית מגלה סימני התפתחות והתגבשות
פנימיים היכולים להעיד על עצמאותה .הפעלתה בעיקר ביצירותיהם של בני ארץ
ישראל יכולה להעיד על קרקע גידולה .והנה ,דווקא המערכת הטברנית הקלסית
המגובשת כל כך היא זו שצריכה להתמיה :האם עליה לא עברו מעולם שלבים של
התפתחות וגיוון כמו על אחותה הארץ ישראלית?
עד היום לא הכרנו בעיקרו של דבר ניקוד טברני שחסר בו סימן הניקוד
השביעי 9,ויכולנו לכאורה להניח שמערכת הסימנים הטברנית באה לעולם על
דרך השכלול של שיטות ניקוד וולגריות ,ארץ ישראליות 10.קבוצה נכבדה של
כתבי יד בניקוד ארץ ישראלי משתמשת בסימן שביעי כדי לסמן באמצעותו
את מה שהשיטה הטברנית מסמנת בשווא הנע (הקבוצה ,)J–Eוקבוצה אחרת
משתמשת בסימן שביעי בעיקר בכתבי יד של המקרא ,כדי להבחין באמצעותו בין
צירי לסגול (קבוצת המיעוט Lבפיוט) .ואולם ,גם בכתבי יד ארץ ישראליים אלה
עדיין לא נודעה החלוקה הטברנית המשולשת צירי־סגול־שווא .החלוקה הטברנית
המשולשת השכילה ,לכאורה ,לצרף אל השיטה הארץ ישראלית המבחינה בין
צירי לשווא וכן אל זו המבחינה בין צירי לסגול שיטה משוכללת עוד יותר .שיטה
זו מבחינה לא רק בין צירי לשווא ובין צירי לסגול אלא גם הבחנה משולשת ,שלא
מצאנו באף אחת משיטות הניקוד הארץ ישראליות .השיטה הטברנית ,שהורתה
ולידתה הייתה גם היא בארץ ישראל ,נתנה אפוא מענה מתאים להתלבטויות של
השיטות הארץ ישראליות.
.דההגמוניה הבבלית
השיטה הטברנית הייתה לשיטה הדומיננטית ,והיא שימשה ומשמשת בכל סוגי
הטקסטים העבריים ,הקלסיים וגם אלה הפחות קלסיים .גם לשיטה הבבלית
הייתה תפוצה רחבה ,הן בטקסטים של מקרא הן באלה של לשון חכמים .לעומת
אחותה הטברנית ,היא קנתה לה שביתה מבחינה גאוגרפית בפינה אחת של
הפזורה היהודית .עדת תימן שימרה לא רק את שיטת הניקוד הבבלית לאורך
9אמנם ידועים באופן אקראי ניקודים טברניים החסרים הן קמץ הן סגול ,אבל הם זניחים ביותר ,ועל כל
פנים אינם שומרים על ההבחנה בין פתח לקמץ.
1 0גם שיטה זו השתמשה בקווים כדי לסמן את הקמץ והפתח ובנקודות כדי לסמן את כל השאר.
