Page 115 - GQ 12
P. 115
113
הנוסח השומרוני של תרגום רס"ג לתורה*
תמר צבי
התפשטות האסלאם צפונה ומערבה מחצי האי ערב ,למן המאה השביעית
ואילך ,הביאה לשינוי לשוני מהיר באזורים אלה .הלהגים הארמיים ,וכן היוונית
והקופטית ,ששימשו את תושבי האזורים הללו – נוצרים ,יהודים רבניים ,קראים
ושומרונים – התחלפו בהדרגה בלשון הערבית ,ואף היא התפצלה ללהגים
קהילתיים ומקומיים שונים .בעקבות שינוי זה גם נוצר הצורך בתרגומים לערבית
של כתבים רבים ,דתיים ואחרים ,וכתוצאה מכך התפתח מפעל גדול של תרגומי
מקרא לערבית 1.תרגומי המקרא הנוצריים לערבית מן התקופה הזאת משקפים
בדרך כלל את מסורת תרגומי המקרא ליוונית ולסורית 2,ואילו תרגומי המקרא
היהודיים לערבית ,הן הרבניים הן הקראיים ,משקפים את המקור העברי ,ונעשו
ככל הנראה ישירות ממנו .כמו כן ,גם ניכרת בהם השפעה של תרגומים יהודיים
ארמיים ,ובראשם תרגום אונקלוס לתורה 3.עם זאת ,גם בתרגומים היהודיים
משתקפים היבטים שונים של תרגום ופרשנות ושל טכניקת התרגום המוכרים
מתרגומי מקרא נוצריים ומחיבורים נוצריים ואסלאמיים בני אותו הזמן .זה גם
הרקע לפעילותו הענפה של סעדיה גאון במאה העשירית.
בין חיבוריו הרבים של סעדיה גאון (סעדיה בן יוסף אלפיומי)942–882 ,
בתחום ההלכה ,הפילוסופיה ,ההגות הרבנית ,הדקדוק העברי ,הפיוט והתפילה4,
מחקר זה (מס' )18/09נתמך בידי הקרן הלאומית למדע .אני מבקשת להודות לד"ר ברק אוירבך ,ששימש *
עוזר המחקר שלי לאורך כל הדרך ,ולד"ר מיכל ארן ,שסייעה לי בשלביו האחרונים של המחקר ,על 1
2
עזרתם הרבה.
גריפית' מציע שמפעל זה כבר החל במחצית השנייה של המאה השביעית והתרחב מאוד תחת השפעת 3
הקוראן .ראוS.H. Griffith, The Bible in Arabic: The Scriptures of the ‘People of the Book’ in the : 4
Language of Islam, Princeton 2013, pp. 52–53
M. Polliack, ‘Bible Translations: Judeo-Arabic (Ninth to Thirteenth Century)’, Encyclopedia of
Jews in the Islamic World, Leiden 2009 (Brill Online Edition 2013); R. Vollandt, Arabic Versions
of the Pentateuch: A Comparative Study of Jewish, Christian, and Muslim Sources, Leiden 2015,
pp. 53, 67
וולנדט ,שם ,עמ' .86–73
ראו למשל :י' ברודי ,רב סעדיה גאון ,ירושלים תשס"ז.
י"ב (התשע"ו)
