Page 117 - GQ 12

‫ ינרבטו ילבב דוקינב ילארשי־ץרא אטבמ ‪:‬בקעיל רוכז תשודק ‪115‬‬

‫נוצריות (הכנסייה הקופטית והכנסייה הסורית) וסביר להניח שגם מוסלמים‬
‫לצורך פולמוס בין‪-‬דתי‪ 9.‬ספרי המקרא שנמצא להם תרגום (או תרגום ופרשנות)‬
‫של רס"ג הם חמשת חומשי התורה‪ ,‬ישעיהו‪ ,‬תהלים‪ ,‬משלי‪ ,‬איוב‪ ,‬כמה מן‬
‫המגילות‪ 10‬ודניאל‪ .‬כתב היד החשוב ביותר של תרגום רס"ג לתורה באותיות‬
‫עבריות הוא כ"י סנט פטרסבורג‪ ,‬הספרייה הלאומית של רוסיה‪,Firk. Ebr. II C ,‬‬
‫שזמנו המשוער ‪ 1009‬או ‪ ,1010‬אך כתב היד לא נשתמר בשלמותו‪ 11.‬שני כתבי‬
‫יד חשובים נוספים באותיות עבריות הם כ"י אוקספורד‪,Bodl. Poc. 395–396 ,‬‬
‫שהועתקו בשנת ‪ ,1448‬וביחד כוללים את כל התורה‪ .‬במחקרים שונים רווח‬
‫השימוש במהדורת דירינבורג‪ ,‬המבוססת על כתב יד תימני ועל הפוליגלוטות של‬
‫קושטא ולונדון‪ ,‬ונוסח התרגום מובא בה באותיות עבריות‪ 12.‬תרגום רס"ג נשתמר‬
‫באותיות עבריות גם על פי מוסכמות הכתיב בערבית‪-‬יהודית של מסורת תימן‬
‫המצויה בכתבי יד תימניים רבים‪ ,‬שכמה מהם אף יצאו לאור בדפוס‪ 13.‬תרגום‬
‫רס"ג באותיות ערביות נשתמר בכמה כתבי יד נוצריים של הכנסיות הקופטית‬
‫והסורית‪ ,‬ואף הודפס בפוליגלוטות של פריס ולונדון‪ 14.‬מהדורה ביקורתית של‬
‫תרגום רס"ג לתורה‪ ,‬המבוססת על המקורות הטובים ביותר‪ ,‬נמצאת בהכנה‪15.‬‬
‫נוסח אחד לפחות של תרגום רס"ג לתורה נמסר בכתב השומרוני בידי סופר‬
‫שומרוני והיה בשימוש בקהילה שומרונית‪ .‬כתב היד המרכזי שבו מצוי נוסח זה‬

‫ירושלים תשנ"ב‪ ,‬עמ' ‪ ;636–634‬הנ"ל‪' ,‬על עניינים תלויים ועומדים בחקר הערבית־היהודית'‪ ,‬בין עבר‬
‫לערב‪ ,‬ב (תשס"א)‪ ,‬עמ' ‪ ;11‬ברודי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)4‬עמ' ‪R.C. Steiner, A Biblical Translation in the ;76‬‬
‫‪;Making: The Evolution and Impact of Saadia Gaon’s Tafsīr, Cambridge, Mass. 2010, pp. 94–99‬‬

‫גריפית' (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪ ,169–168‬ומראי מקום נוספים אצל צבי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬עמ' ‪.36–31‬‬
‫‪ 9‬וולנדט (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)2‬עמ' ‪ ,116 ,70–68 ,62‬ומראי מקום נוספים אצל צבי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.35‬‬
‫‪ 1 0‬לפחות איכה ואסתר (גריפית' [לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,]1‬עמ' ‪.)162‬‬

‫‪ 11‬על חשיבותו ועל מאפייניו הלשוניים של כתב יד זה ראו‪ :‬י' בלאו‪' ,‬עיונים בכתב־יד מזרחי מתחילת‬
‫המאה הי"א של תרגום רס"ג לתורה'‪ ,‬לשוננו‪ ,‬סא (תשנ"ח)‪ ,‬עמ' ‪.130–111‬‬

‫‪ 12‬י' דירינבורג (מהדיר)‪ ,‬תרגום חמשה חומשי תורה בלשון ערבית לרבינו סעדיה גאון בן יוסף הפיומי‪,‬‬
‫פאריס תרנ"ג; ‪E. Soncino, Pentateuchus Hebraeo‑Chaldaeo‑Persico‑Arabicus, Constantinople‬‬

‫‪1546; B. Walton, The Pentateuch in Hebrew, Samaritan, Chaldee, Greek, Syriac, Arabic, Ethiopic‬‬

‫‪and Persian, London 1655–1657‬‬

‫‪ 13‬למשל ש"י עראקי כ"ץ וא"ח נדאף (מהדירים)‪ ,‬ספר כתר תורה הנקרא בלשון קדמונינו תאג והוא חמשה‬
‫חומשי תורה‪ ,‬ירושלים תרנ"ט (הדפסה חוזרת בידי אהרון חסיד‪ ,‬ירושלים תשכ"ח)‪.‬‬

‫‪ 14‬וולטון (לעיל‪ ,‬הערה ‪G.M. Le Jay, The Pentateuch in Hebrew, Samaritan, Chaldee, Greek, Syriac ;)12‬‬
‫‪ .and Arabic, Paris 1629–1645‬פרטים על כתבי היד הללו יובאו בהמשך המאמר‪.‬‬

‫‪ 15‬אליעזר שלוסברג‪' ,‬לקראת מהדורה ביקורתית של תרגום רב סעדיה גאון לתורה'‪ ,‬טללי אורות‪ ,‬יג‬
‫(תשס"ז)‪ ,‬עמ' ‪.104–87‬‬