Page 116 - GQ 12
P. 116

‫‪ 114‬צבי תמר‬

‫נכלל גם 'התרגום הקצר' – תרגום של התורה ושל ספרי מקרא נוספים‪ ,‬וכן‬
‫'התרגום הארוך'‪ ,‬שכלל תרגום מקיף ופרשנות בצדו‪ 5.‬סעדיה עצמו העיד‪ ,‬כי את‬
‫התרגום הקצר לתורה הכין מתוך התרגום הארוך שלו‪ ,‬שכלל גם פירוש‪ ,‬אבל‬
‫מסתבר שהוא ערך את התרגום הקצר עריכה נוספת‪ ,‬ובחר בו לעתים תרגומים‬

      ‫שונים מאלה שבתרגום הארוך‪ ,‬שלדעתו התאימו יותר‪ ,‬ללא הסבר נוסף‪6.‬‬
‫יצירתו של רס"ג בתרגום המקרא ובפרשנות המקרא הייתה פורצת דרך בעולם‬
‫המחשבה הרבני‪ .‬עד זמנו עסקו גאוני הישיבות בבבל בעיקר בתלמוד ובחיבורים‬
‫נלווים ולא במקרא ובפרשנותו‪ ,‬וגם בישיבות ארץ ישראל היה העיסוק במקרא‬
‫שולי בלבד‪ .‬הסביבה התרבותית שבה פעל רס"ג מחוץ למסגרת היהדות הרבנית‬
‫הייתה העולם הערבי‪ ,‬הן המוסלמי הן הנוצרי‪ ,‬וכן היהדות הקראית‪ .‬הם שמו דגש‬
‫על חקר הקוראן או המקרא‪ ,‬ובהשפעתם יצר רס"ג ככל הנראה את מפעל התרגום‬
‫הפרשני הגדול שלו למקרא במחצית הראשונה של המאה העשירית‪ .‬כיום ידוע כי‬
‫תרגום רס"ג לא היה התרגום הראשון לערבית‪ ,‬וקדמו לו תרגומים גם של יהודים‬
‫וגם של נוצרים‪ .‬ואולם תרגומו היה רחב היקף יחסית לרוב התרגומים האחרים‪,‬‬
‫ואף לשונו הייתה ייחודית בהשוואה להם‪ ,‬משום שהוא כתב ערבית הקרובה‬
‫לערבית הקלסית‪ 7.‬השפעתו של תרגום רס"ג על העולם הרבני הייתה עצומה‪ ,‬ואף‬
‫הרחיקה מעבר לעולם הרבני‪ ,‬כפי שמעיד נוסח התרגום שבו דן המאמר הנוכחי‪.‬‬
‫תרגום רס"ג מוכר לנו בנוסחים שנמסרו בכתב עברי ובנוסחים שנמסרו‬
‫בכתב ערבי‪ .‬הנוסחים באותיות עבריות כוונו ככל הנראה ליהודים‪ ,‬ואלה‬
‫שנכתבו באותיות ערביות – למי שאינם יהודים‪ 8.‬הנוסחים הללו שימשו קהילות‬

‫ברודי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)4‬עמ' ‪ ;90–70‬וולנדט (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)2‬עמ' ‪T. Zewi, The Samaritan ;84–80‬‬      ‫‪	5‬‬
‫‪ ,Version of Saadya Gaon’s Translation of the Pentateuch, Leiden 2015, pp. 25–40‬ושם מראי‬       ‫‪	6‬‬
                                                                                               ‫	‪7‬‬
                                                                              ‫מקום נוספים‪.‬‬
‫חגי בן‪-‬שמאי‪' ,‬חדשים גם ישנים‪" :‬ההקדמה הגדולה" ו"ההקדמה הקטנה" לתרגום רס"ג לתורה'‪ ,‬תרביץ‪,‬‬       ‫‪	8‬‬

      ‫סט (תש"ס)‪ ,‬עמ' ‪ ;210–199‬ברודי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)4‬עמ' ‪ ;73–72‬צבי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬עמ' ‪.29–28‬‬
‫על התרגומים הנוצריים הקדומים למקרא ראו למשל‪ :‬גריפית' (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪ ;122–108‬וולנדט‬
‫(לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)2‬עמ' ‪ ,67–40‬ומראי מקום נוספים אצל צבי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .10–9‬על התרגומים היהודיים‬
‫הקדומים‪ ,‬המכונים קדם־סעדייניים‪ ,‬ראו למשל‪ :‬י' בלאו וס' הופקינס‪' ,‬תרגומי מקרא קדומים לערבית־‬
‫היהודית'‪ ,‬פעמים‪( 83 ,‬תש"ס)‪ ,‬עמ' ‪ ;11–8‬הנ"ל‪ ,‬טקסטים קדם־סעדייניים (בדפוס); י' טובי‪' ,‬שרידי‬
‫תרגום ערבי לתורה קודם לתפסיר רב סעדיה גאון'‪ ,‬מסורות‪ ,‬ז (תשנ"ג)‪ ,‬עמ' ‪ ;127–87‬הנ"ל‪' ,‬על קדמותם‬
‫של תרגומי המקרא בערבית־יהודית וקטע חדש מתרגום ערבי־יהודי קדום לתורה'‪ ,‬בין עבר לערב‪,‬‬
‫ב (תשס"א)‪ ,‬עמ' ‪ ;60–17‬הנ"ל‪' ,‬תרגומים קדומים בלשון הערבית־היהודית לתורה‪ :‬קטעים חדשים'‪,‬‬
‫העברית ואחיותיה‪ ,‬ד–ה (תשס"ה)‪ ,‬עמ' ‪ ;143–115‬גריפית' (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪ ;125–122‬וולנדט (לעיל‪,‬‬

                    ‫הערה ‪ ,)2‬עמ' ‪ ,80–75‬ומראי מקום נוספים אצל צבי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬עמ' ‪.13–11‬‬
‫י' בלאו‪' ,‬על תרגום התורה של רב סעדיה גאון'‪ ,‬ספר היובל לרב מרדכי ברויאר‪ ,‬בעריכת מ' בר־אשר‪ ,‬ב‪,‬‬
   111   112   113   114   115   116   117   118   119   120   121