Page 11 - תאטרון 40
P. 11
שרית קופמן-שמחון" :במושגים
מהעולם הכלכלי ,הרי שאנחנו
יושבים על מרבצי גז ענקיים של
הון תרבותי ,ומותירים אותו קבור
באדמה .ייתכן שההון הזה יכול
לתת מענה גם לשאלות של ייחוד
ואיכות אמנותית ,וגם לפן
הפוליטי .הייתי רוצה לראות על
הבמות המרכזיות בתל-אביב מדי
פעם הצגות בלשונות מגוונות
(עם תרגום ,כמובן) ,הצגות
מקצועיות להפליא ,בהפקתם
ובתיקצובם של תאטרונים אלה.
גם בערבית..
בחוויות נדירות באינטנסיביות שלהן ובחדירתן בחוויות נדירות באינטנסיביות שלהן ובחדירתן להווי
המקומי ולמהות האנושית .וחשוב לזכור את תרומתו הטובה של פסטיבל עכו לחיי התאטרון
הנועז והאיכותי.
נכון ,לוקח זמן לכתוב מחזה ,לביימו ולהעלותו ,ובינתיים משיגות רגלי מציאות הזוועה את
כנפי הבדיון המתוק .במבט בימתי ,המתייחס לאחדויות הזמן ,המקום והעלילה הקלאסיות,
נשפך בארץ הזאת יותר מדי זמן על פחות מדי מקום ,ולכן השתבשה גם התפיסה האמנותית
על כמה מעלילות הגבורה שלנו .בהתמוססות מואצת השתבשו היושרה והאומץ של התאטרון
הרפרטוארי המסובסד להציג מחזות מחאה בנימה פוליטית-אמנותית מפורשת ונטולת פחד.
האם אין תפקיד התאטרון להציג חלופה דיאלוגית? לאחר שהתאטרונים הרגילו את הישראלי
לצפות בקרם את פניו המכוערות המשתקפות במראה המקושטת ,הקהל משלם בקופה באותו
מטבע.
חיים נגיד :תמונת המצב שאתה מתאר אינה משאירה הרבה מקום לאופטימיות.
שמעון לוי :בכל זאת עדיף לא להתייאש בטרם עת .כחמישה עד שמונה אחוזים מהרפרטואר
הישראלי – גם בתאטרון הרפרטוארי -מתמודדים עם המציאות מבחינה אסתטית או
"מסרית" היטב ,באומץ ובאיכות אמנותית משתפרת ,שרק היא תציל את "התאטרון הפוליטי"
משטיחות תועמלנית .אחראים לכך יוצרים מצוינים רבים .לא אמנה אותם מחשש פן אשכח
ואעליב כמה מהם ...המופעים המעטים הדורשים התמודדות אמוציונאלית ואינטלקטואלית,
גיליון 40ת א ט ר ו ן 9