Page 13 - תאטרון 40

‫בתשובה" על רקע המצב הבטחוני‪ ,‬יוצר מצג שווא כאילו רק הצד האחר אשם בהידרדרות‬
‫העונתית של המצב‪ ,‬כאילו איננו לוקים במחלה מוסרית כרונית עקב הכיבוש; התרפקות‬
‫דביקה על הנוסטלגיה הגלותית בכנר על הגג‪ ,‬ובעיקר על התחושה הנאצלת של הנרדפות‬
‫והקורבניות עקב הפוגרומים‪ ,‬תוך טשטוש העובדה שהנרדפים והקורבנות כבר חצו מזמן את‬
‫הקווים‪ ,‬ולא נופלים מרבותיהם ברדיפה ומקרבנות – כל אלה הם בגדר אמירות פוליטיות‬

‫מובהקות‪ ,‬רק לא מן הסוג שהיינו רוצים לשמוע‪.‬‬

‫חיים נגיד‪ :‬במלים אחרות‪ :‬כל מה שנראה כ"לא פוליטי" הוא בעצם פוליטי‪ .‬ד"ר קופמן‪-‬‬
‫שמחון‪ ,‬בבקשה‪.‬‬

‫קופמן‪-‬שמחון‪ :‬אני מצטרפת לחלק העיקרי של דברי הביקורת שהושמעו כאן‪ .‬אני חשה‬
‫מבוכה לנוכח השפע הכמותי של עשייה תאטרונית בישראל‪ ,‬שפע שמסנוור במידה רבה את‬
‫הקהל‪ .‬זאת‪ ,‬כאשר כף רגלם של מיעוטים תרבותיים אינה דורכת בהיכלי התאטרונים‬
‫הרפרטואריים‪ .‬מדובר לא רק בפלחים רציניים מהאוכלוסיה (זהו הפן הפוליטי של התופעה‪:‬‬
‫הגמוניה מול מיעוט)‪ ,‬אלא בעיקר בהון תרבותי שאינו בא לידי ביטוי על במותינו ואינו זוכה‬

‫לתמיכה תקציבית ממשרד התרבות‪.‬‬

‫חיים נגיד למה את מתכוונת במילה פוליטי?‬

‫קופמן‪-‬שמחון‪ :‬הפוליטי הוא לא רק ייצוג הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטינאי‪ ,‬אלא גם יחסי‬
‫הכוחות התרבותיים בתוך האוכלוסיה‪ .‬התאטרון‪ ,‬בניגוד למחול או למוסיקה בארץ‪ ,‬נשבה‬
‫בידי המבט המערבי‪ .‬אני מודאגת פחות מן הפן הפוליטי של התופעה‪ ,‬ויותר מההחמצה‬
‫התרבותית של כולנו‪ ,‬החמצה בקנה מידה קולוסאלי‪ .‬אנחנו בישראל יושבים על כמות ומגוון‬
‫נדיר ואדיר של מסורות אתניות‪ ,‬ואילו התאטרון שלנו מסתפק בפזילה מערבה‪ .‬יש בארץ‬
‫קבוצות רבות של חובבים או מקצועיות‪-‬למחצה‪ ,‬המעלות הצגות תאטרון בשפות הגולה‬
‫השונות (מרוקאית‪ ,‬אמהרית‪ ,‬בוכרית‪ ,‬ג'והורי‪ ,‬ארמית‪ ,‬ועוד)‪ .‬כידוע‪ ,‬לשון אינה רק אמצעי‬
‫קומוניקציה‪ ,‬היא באה יחד עם שפת גוף‪ ,‬אינטונציה‪ ,‬סיפורים‪ ,‬דמויות‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬ותנועה‪ .‬זהו‬

‫חומר תאטרוני רוטט‪ ,‬ואנחנו ממדרים אותו לקטגוריה של תאטרון קהילתי‪.‬‬

‫חיים נגיד‪ :‬יש כאן אפלייה עדתית?‬

‫קופמן‪-‬שמחון‪ :‬אני לא מחפשת העצמה של הקבוצות הללו או של העדות השונות‪ ,‬אלא‬
‫מודאגת מההפסד של התאטרון הישראלי ‪ -‬בתור אשת תאטרון ובתור קהל‪ .‬במושגים מהעולם‬
‫הכלכלי‪ ,‬הרי שאנחנו יושבים על מרבצי גז ענקיים של הון תרבותי‪ ,‬ומותירים אותו קבור‬
‫באדמה‪ .‬ייתכן שההון הזה יכול לתת מענה גם לשאלות של ייחוד ואיכות אמנותית‪ ,‬וגם לפן‬
‫הפוליטי‪ .‬הייתי רוצה לראות על הבמות המרכזיות בתל‪-‬אביב מדי פעם הצגות בלשונות‬
‫מגוונות (עם תרגום‪ ,‬כמובן)‪ ,‬הצגות מקצועיות להפליא‪ ,‬בהפקתם ובתיקצובם של תאטרונים‬
‫אלה‪ .‬גם בערבית‪ .‬המעשה הפוליטי האולטימטיבי בעיניי הוא העלאת הצגות כאלו ב"הבימה"‪.‬‬

‫השפה עצמה היא אמירה פוליטית‪.‬‬

‫חיים נגיד‪ :‬מה לדעתך‪ ,‬מוטי לרנר‪ ,‬ההשפעה של תרבות הבידור‪ ,‬למשל הטלוויזיה‬
‫המסחרית‪ ,‬על התאטרון‪.‬‬

‫גיליון ‪ 40‬ת א ט ר ו ן ‪11 ‬‬