Page 17 - תאטרון 40
P. 17

‫ובמובן הזה אני נוטה להסכים איתך‪ ,‬מוטי‪ ,‬אבל זה משקף איזושהי עמדה‪ ,‬של אנשים שלא‬
‫רוצים שכל הזמן יטיחו להם בפנים את האמיתות הקשות מהטלוויזיה ומהעיתונות‬
‫ומהמציאות‪ ,‬אחרי שהם מגיעים מרחוק‪ ,‬וצריכים למצוא חניה‪ ,‬למצוא בייביסיטר‪ ,‬לאכול‬

                                    ‫במזנון‪ ,‬ואחרי כל זה הם יושבים באולם וצועקים עליהם‪.‬‬

‫חיים נגיד‪ :‬אני רוצה לתת גם את רשות הדיבור ליוסי יזרעאלי‪ ,‬שלא הצליח להגיע אלינו‬
‫היום‪ ,‬אבל ביקש ממני לקרוא גילוי דעת שכתב להנהלת איגוד הבמאים‪ ,‬עם ייסודה בשנת‬
‫‪ .2009‬הוא מציע שדרישות האיגוד יהיו בין השאר שחברי הנהלה ציבורית של תאטרון‬
‫ציבורי ימונו לתקופה מירבית של תשע שנים‪ ,‬יושב ראש ההנהלה לא יכהן יותר מעשר שנים‪,‬‬
‫ולפחות מחצית מחברי ההנהלה הציבורית יהיו אמנים‪ ,‬אנשי רוח ואקדמיה; מנכ"ל תאטרון‬
‫ציבורי ימונה לתקופה של שבע שנים בלבד; מנהל אמנותי ייבחר לחמש שנים עם אפשרות‬
‫הארכה של שלוש שנים בלבד; מנכ"ל ומנהל אמנותי יעברו תקופת צינון של שנתיים עד‬
‫שיוכלו להציע את עצמם לתפקיד ניהול בתאטרון אחר‪ ,‬וכך נימנע ממשחק הכיסאות‬
‫המוזיקליים‪ .‬הוא כותב‪" :‬לאחרונה קבע בית המשפט העליון שהנהלת הבימה שתיבחר בקרוב‬
‫תמונה מכאן ואילך לעשר שנים בלבד"‪ .‬להזכירכם‪ ,‬המכתב שוגר בשנת ‪ ,2009‬כלומר‬

           ‫להנהלת הבימה הנוכחית היו עוד שלוש שנים עד לסיום תפקידה אילו מונתה אז‪...‬‬

‫גד קינר (קיסינגר)‪ :‬אבל היא לא מונתה‪ ,‬שום דבר לא קרה‪ .‬הייתה כוונה‪ ,‬אבל לא קרה‬
‫כלום‪ .‬אני רוצה להוסיף כאן משהו‪ ,‬לעניין הזה‪ ,‬במובן מסויים מה שיוסי יזרעאלי מתייחס‬
‫אליו הוא מיבנה אנכרוניסטי‪ ,‬זאת אומרת הוא מדבר על מילוי של איזושהי תבנית‬
‫סטרוקטורלית בתאטרון הישראלי‪ ,‬כאילו התבנית הסטרוקטורלית הייתה קיימת מקדמת דנא‪,‬‬
‫ורק צריך להחליף את הנפשות הפועלות‪ ,‬אני לא מקבל את זה‪ .‬אני חושב שבשנים האחרונות‬
‫קורה תהליך מאוד מעניין‪ :‬הוא זוחל‪ ,‬הוא איטי‪ ,‬אבל הוא קורה; היום הפרינג' מקבל יותר‬
‫משקל‪ .‬מן הקבוצה שמעלה את סדאם סדאם של יונתן לוי‪ ,‬ועד לתאטרון תמונע ולזירה‬
‫הבינתחומית וכו'‪ .‬המקומות האלה מקבלים הרבה יותר משקל‪ .‬אני רואה לאן אנשים צעירים‬
‫חותרים; יותר ויותר מהם חותרים ליצירה עצמאית‪ ,‬יותר ויותר מהם חותרים אל התאטראות‬
‫האלה‪ .‬הזוהר הגדול של הבימה הולך ודועך‪ ...‬זה נכון‪ ,‬יוצאי בית צבי ויורם לוינשטיין‬
‫יתנווטו יותר אל התאטרון הרפרטוארי‪ ,‬הם מקבלים הכשרה שמותאמת למוסדות כאלה‪ ,‬אבל‬
‫אני חושב שהתאטראות הרפרפטואריים מאבדים גובה‪ .‬לפחות‪ ,‬בעיני הקהל הנכון‪ .‬ואולי אני‬
‫אופטימיסט חסר תקנה או אוטופיסט‪ ,‬או אני לא יודע מה‪ ,‬אבל נראה לי שיש איזה שהוא‬

                                           ‫שינוי מגמה וזה לא אומר שמה שהיה הוא שיהיה‪.‬‬

‫כלומר אני חושב שהתאטרון הישראלי צריך לעבור איזה בדק בית מבני האם זה נכון ‪ -‬שמעון‬
‫דיבר על אולמות קטנים אני לגמרי מסכים – אבל האם זה צריך להיות האולמות הקטנים של‬

                                                           ‫'הקאמרי' והבימה? אני לא יודע‪.‬‬

‫מוטי לרנר‪ :‬אני מסכים מאוד עם הטענה שמעלה בעקביות בשנים האחרונות יהושע סובול‪,‬‬
‫ולפיה התאטרון הישראלי לא יתפתח עד שיהיה תאטרון מבוזר‪ .‬הריכוזיות הבלתי נסבלת של‬
‫יוצרי התאטרון בתל אביב יוצרת סטגנציה מבהילה‪ .‬הביזור – דהיינו‪ ,‬הפניית משאבי היצירה‬

                              ‫לפריפריה ‪ -‬היא הדרך היחידה לאיים על המרכז ולאתגר אותו‪.‬‬

‫חיים נגיד‪ :‬אבל השינוי המיוחל תלוי גם ב"חינוך חדש" של הקהל‪ ,‬שמכיר מזה יותר משני‬
‫עשורים סוג מסוים מאוד של תאטרון‪ .‬חינוך כזה‪ ,‬הוא לא בלתי אפשרי‪ ,‬אבל הוא תהליך‬
‫מאוד מורכב ובעיקר ממושך‪ .‬מה גם‪ ,‬שהתאטרון מקבל תמיכה ציבורית לפי קריטריונים‬

‫גיליון ‪ 40‬ת א ט ר ו ן ‪15 ‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22