Page 19 - תאטרון 40
P. 19
המקצועית והכספית של התאטרונים הרפרטואריים ,בכבודם ובעצמם .זוהי הכרזה על
חשיבותם ומעמדם של הקולות השונים הללו .ואני רוצה להזכיר את מה שאמרתי על הון
תרבותי שאינו בא לידי ביטוי במיינסטרים שלנו ,ומעט מאד בפרינג' .זה אותו נושא עצמו .מן
הבחינה הזו גם היוצרים הדתיים שייכים לפריפריה התרבותית הישראלית .אף הם מביאים
קול אחר ומחפשים שפה בימתית .גם אם חלק מיצירותיהם עדיין בוסר ,הם נמצאים במרכז
הגיאוגרפי ויש פריחה מבורכת של עשייה אמנותית במגזר...
חיים נגיד :עוד נקודה חשובה :בכל התקופה הזאת ,בשני העשורים שחלפו ,המחזאות
הישראלית תורגמה והועלתה בחוץ לארץ .ליוסף בר-יוסף ,למשל הייתה ברוסיה הצלחה
גדולה ,חנוך לוין תורגם לעשרים וארבע שפות והתקבל יפה מאוד בפולין ,למשל .שלא לדבר
על יהושע סובול וגטו שלו .כך גם הלל מיטלפונקט וכמובן מוטי לרנר.
גד קינר (קיסינגר) :הקושי הוא דווקא בהקשר התימטי אתה מוצא כל מיני דברים מוזרים,
כמו למשל המחזה של מוטי לרנר של רצח יצחק עלה אמנם פה באוניברסיטת תל אביב אבל
לא בתאטרונים ,זה עלה בחוץ לארץ ,ההודאה עלה בחוץ לארץ ,יוליסס על בקבוקים שלו
מועלה בכל מיני מקומות בעולם .זה מחזה פוליטי מאוד .אבל ,תראה :זו נחמה פורתא.
מוטי לרנר :ההכרה במחזות האלה חשובה ,אבל היא לא תחליף להפקה שלהם בארץ.
גד קינר (קיסינגר) :מצד שני ,למחזות כמו שלך ,מוטי ,יש משמעות גדולה כשהם עולים
בחוץ לארץ כי הם יוצרים תדמית אחרת של ישראל.
חיים נגיד :זה לא רק עניין של תדמית .מדובר על זה שיש הכרה עולמית במחזות ישראלים.
גם לך ,גדי בתור חוקר ,זה חשוב מאוד אם מתפרסם מאמר שלך בעיתון בארה"ב ,למשל .לי,
כמחבר ספר על חנוך לוין ,ספר ראשון בזמנו ,היה מאוד חשוב שמכירים בגדולתו בחו"ל,
וההערכה שלי ליצירתו אינה נוצרת מנקודת ראות פרובינציאלית.
מוטי לרנר :זה בהחלט חשוב .המחזאי הפוליטי בישראל ,ואני מדבר כרגע בעיקר בשם עצמי,
חש שהוא בודד במערכה .לא רק התאטרונים אינם מעוניינים במחזות פוליטיים ,אלא גם
השותפים הטבעיים שלנו – הבמאים והשחקנים – מתרחקים מהם .אני מודה שבלעדי ההפקות
של המחזות הפוליטיים שלי בחו"ל ,ייתכן שהייתי מפסיק לכתוב.
שמעון לוי :על זה מדובר ,זה כל העניין.
חיים נגיד :ועדיין לא הזכרנו את המחזאיות הישראליות.
גד קינר (קיסינגר) :בוודאי ,עדנה מזי"א מוצגת...
שמעון לוי :בברלין בשבוע שעבר ראיתי את משבר בארוס ,עבודה קבוצתית שעשתה יעלי
רונן .היא כתבה מחזה מאוד מעניין שאהבתי אותו ,החיים הטובים ,על ישראלים אחרי צבא
שעכשיו הם בהודו ומתנהגים כמו בהמות.
גד קינר (קיסינגר) :לא רק זה .יעל רונן היא כבר בצמרת התאטרון הגרמני.
שמעון לוי :אופירה הניג עשתה הצגה שתעלה בקרוב בקאמרי ושמה לילה שלושה כלבים –
מעולה ,פשוט עבודה ...ללקק את את השפתיים .זה בהנהלתה ,באירגונה ,ההשראה היא מותם
של אבות :שלוש נשים ,אחת ישראלית ערביה ,אחת ישראלית יהודיה ואחת גרמניה מדברות
ביניהן עם עוד גבר .פשוט מעולה .יש תיקווה פה ושם ,עושים דברים .אגב ,מוטי ,אני לא
גיליון 40ת א ט ר ו ן 17 
