Page 15 - תאטרון 40

‫מוטי לרנר‪ :‬בדיוק‪.‬‬

‫גד קינר (קיסינגר)‪ :‬גם מבחינת השפה שלו‪...‬‬

‫מוטי לרנר‪ :‬נכון‪ .‬השפה הטלוויזיונית היא ביסודה שפה ריאליסטית המבוססת על נרטיב לינארי‬
‫שיש לו מגבלות אמנותיות מרחיקות לכת‪ .‬התאטרון חייב לבדל את עצמו מבחינת השפה האמנותית‬
‫שלו ולהשתמש ביתרונו הברור המאפשר חריגה מן הריאליזם ומן הלינאריות של הנרטיב‪ .‬התאטרון‬
‫יכול גם להציע שפה אמנותית פיוטית שאין לה עדיין מקום על המסך‪ .‬אני רוצה להאמין שהצופים‬
‫עדיין אינם עדר של בהמות ויש ביניהם רבים הזקוקים לממדים האמנותיים והפיוטיים כדי לפענח‬
‫לעצמם את המציאות בה הם חיים‪ ,‬ואת טבע האדם החי במציאות הזאת‪ .‬אגב‪ ,‬אלמנט חריג בנוף‬
‫הטלוויזיוני והקולנועי שלנו הוא הקולנוע הדוקומנטרי אשר הצליח בשני העשורים האחרונים לפתח‬
‫התבוננות ביקורתית מעמיקה בחברה הישראלית‪ ,‬ואף יצר במקרים רבים אסתטיקה מתאימה‬

‫שהייתה אפקטיבית להפליא – למשל בסרטים שומרי הסף‪ ,‬מחסומים שלטון החוק‪.‬‬

‫חיים נגיד‪ :‬למה אתה אומר ערוץ ‪ ?2‬ערוץ ‪ 10‬הוא‪...‬‬

‫מוטי לרנר‪ :‬התכוונתי לערוצים המסחריים כולם‪.‬‬

‫גד קינר (קיסינגר)‪ :‬אבל‪ ,‬מוטי‪ ,‬מה שעושה יונתן לוי ומה שעשה ועושה‪ ,‬היום פחות‪ ,‬מיקי גורביץ'‬
‫למילה של אהבה וכו' ‪ -‬אלה הם בדיוק דברים שהם חלק מה‪...‬‬

‫מוטי לרנר‪ :‬נכון‪ .‬פה ושם יש יוצרים אשר מפתחים שפה אמנותית עשירה יותר‪ .‬אני מרשה לעצמי‬
‫לצטט את הדרמטורג הגרמני ‪ Elmar Zick‬שביקר בארץ במסגרת ישראדרמה ‪ 2011‬ובשיחה שלי‬
‫איתו טען שהמגמה הבולטת בתאטרון האירופאי המודרני היא לבסס את המחזות על דקונסטרוקציה‬
‫של המציאות שבה הם מתרחשים‪ .‬לדבריו‪ ,‬פענוח המציאות בכלים שמרניים של עלילה לינארית‬
‫איננו אפשרי עוד‪ ,‬ורק פירוק של המציאות והרכבתה מחדש מאפשר פענוח של שכבות העומק‬
‫במציאות הזאת‪ .‬אני מוכרח להודות שהטענה הזאת חלחלה לתוכי והשפיעה עלי מאד ככותב –‬
‫בעיקר במחזה שליי פאולוס שעלה בארה"ב ב‪ ,2013-‬ובמחזה אחר שלי‪ ,‬צעקתו ושתיקתו שעדיין‬

‫לא עלה כלל‪.‬‬

‫חיים נגיד‪ :‬אני לא בטוח שירדתי לסוף דעתך‪...‬‬

‫מוטי לרנר‪ :‬דקונסטרוקציה של המציאות פירושה פירוק המציאות הריאליסטית למרכיביה – זמן‬
‫ומרחב‪ ,‬עלילה‪ ,‬רעיון‪ ,‬יחסים – ולהציג אותה על הבמה במבנה אחר – שמאפשר לחשוף את שכבות‬
‫העומק שלה‪ ,‬מבלי להיות כבולים לחוקי האחדות של זמן‪ ,‬מרחב ועלילה‪ .‬למשל – אם עלילת המחזה‬
‫מתרחשת בהכרה של הפרוטגוניסט – כמו אצל אוטו ויינינגר בנפש יהודי או אצל פאולוס בפאולוס‪,‬‬

‫יש בידי המחבר חופש להציג את התהליך בלי מחויבות לשום אחדות‪.‬‬

‫חיים נגיד‪ :‬אז אתה אומר את זה כ‪...‬‬

‫מוטי לרנר‪ :‬כאתגר לתאטרון‪ ,‬לצערי התאטרון לא ממלא את חובתו‪ ,‬ולא נוגע בסוגיות שהקולנוע‬
‫הדוקומנטרי עסק בהן בהרחבה וביעילות‪ ,‬והצליח אפילו ליצור שפה אמנותית אפקטיבית‪.‬‬

‫גד קינר (קיסינגר)‪ :‬אני רוצה להוסיף משפט אחד על מה שמוטי אמר‪ :‬אתה אמרת 'קולנוע‬
‫דוקומנטרי'‪ ,‬זה נורא מעניין כי זה מתכתב עם דברים שקורים בתאטרון באירופה‪ .‬אתה מדבר על‬

‫דקונסטרוקציה של המציאות אבל יש בדיוק מגמה הפוכה והיא העלאת המציאות על‬

‫גיליון ‪ 40‬ת א ט ר ו ן ‪13 ‬‬