Page 20 - תאטרון 40
P. 20
יודע אם אני מציע לך עצה פרקטית ,אבל אם אפשר לעשות איזשהו שיתוף פעולה בתאטרון
בוושינגטון או בלוס אנג'לס ,ואז להציג את זה באיזו קו-פרודוקציה עם תאטרון ישראלי אולי זה
מעשי לפחות מבחינת האחזקה הכלכלית הלא עצומה שיש בזה.
מוטי לרנר :שיתופי פעולה כאלה הם בלתי אפשריים מבחינה טכנית .הדרך העיקרית לשיתוף
פעולה הוא בשלב הפיתוח של המחזה .בתהליך הפיתוח של ההודאה קיימנו סדנאות מקבילות בארץ
ובארה"ב ,שתרמו רבות להתפתחות המחזה .הייתה תוכנית לשיתוף פעולה בין הבימה לתאטרון
בוושינגטון בכך שהצוות האמנותי – במאי ,מעצב תפאורה ותלבושות ומוסיקאי – יהיה שותף
ליצירת שתי ההפקות ,אבל לצערי זה לא קרה.
שמעון לוי :אבל הטקסט קיים בעברית ,בסופו של דבר.
מוטי לרנר :נכון ,וזה חשוב מאד שהמחזה התפתח .אבל ההפקה -לצערי היא לא הייתה .גם לגבי
מחזות שבמהותם העמוקה הם ישראליים מאד – רצח יצחק ,ההודאה ,פאולוס ,בנדיקטוס ,אחרי
המלחמה – כולם הוצגו בחו"ל ולא הוצגו עדיין בארץ.
גד קינר (קיסינגר) :תראה ,האירוניה הגדולה עם מה שמוטי אומר ומה שאתה אומר ,זה שיש המון
שיתופי פעולה עם גרמניה .גם זה שאתה מדבר עליו ,לילה עם שלושה כלבים ,זה צמח משיתוף
פעולה של ארבעה או חמישה גורמים ,ביניהם הקאמרי והדויטשסתיאטר ועוד איזה תאטרון .ואז,
פתאום בעיית השפה היא כבר לא כל כך גדולה .מציגים את זה שם ,מציגים את זה עם כותרות כאן.
אופירה משחקת בשלוש שפות ,גם יעלי רונן משחקת בכמה שפות.
חיים נגיד :כמה קהל יש להם שם?
גד קינר (קיסינגר) :אין להם המון קהל ,תבין ,יש דבר אחד...
חיים נגיד :כמה הצגות יש?
שמעון לוי :אין הרבה הצגות.
חיים נגיד :אז אתה מבין? כאן זה לא היה עובר ,הקריטריונים לתמיכה בתאטרונים לא היו
מאפשרים תמיכה בהצגה שעולה פעמים ספורות לפני קהל מצומצם.
גד קינר (קיסינגר) :יש דבר אחד שאתה צריך להבין; אחד מהדברים שאני שאלתי פעם,
כשהתחלתי את המחקר שלי בשנות ה ,90-היו אז דברים נורא רדיקליים שראיתי בתאטרון הגרמני,
ושאלתי אותם' :תגידו ,איך אתם ממלאים אולמות?' והם אמרו לי; 'אתה תתפלא ,אתה מציג את זה
ומציג את זה ,והקהל מתחיל להתרגל ולבוא ולדרוש את זה' .יש יוצר מדהים שנקרא רנה פולש ,זהו
מחזאי-במאי שלוקח רעיון ,כותב מונולוג כאורך הגלות ,לוקח מספריים וחותך אותו ומחלק את
הטקסטים בין שחקנים .אין דמויות ואין עלילה אבל יש איזה דימוי מרכזי לכל הצגה; והתוצאה היא
הצגות מרתקות בחלקן ,מצחיקות נורא ,מאוד ביקורתיות .אצלנו לא היו נוגעים בהן בקצה של
מטאטא ארוך; גם תמונע לא ,והקהל נוהר ,משום שקהל אתה יוצר ,קהל זה לא משהו שאתה צריך
להשתחוות אליו פעמיים ביום.
חיים נגיד :המסקנה העגומה היא שהתאטרון הישראלי עובר אותה מניפולציה שעברה התקשורת.
התאטרון הישראלי משתף פעולה עם המניפולציה התודעתית הזאת.
שמעון לוי :מה זה 'משתף פעולה' ,יוזם את הפעולה.
חיים נגיד...:ובסופו של דבר המסקנה היא עגומה מאוד.
18ת א ט ר ו ן גיליון 40
