Page 100 - gag 43
P. 100
בחלום של עושה החגורות אינו מעניק לו את פרי העץ המיוחל .אם המלמד
והלומד הינם שני פנים של נפש הסופר עצמו ,הרי שמנקודת מבט זו ,אצל
שניהם ,אצל עגנון ואצל ר"נ מברסלב ,מתקיימת לעתים חסימה פנים נפשית
בינם לבין מקור ההשראה העליון.
קרבה קיימת ביניהם גם בתחושות של אובדן דרך .נוסיף לכך דמיון בין בעיית סיגור
הסיפורים אצל עגנון ור"נ מברסלב .אצל ר"נ מברסלב הסיומות של חלק מסיפוריו סתומים
או בלתי ידועים ("שבעת הקבצנים"" ,מעשה באבדת בת מלך"" ,מעשה באורח" ועוד).
אצל עגנון מדי פעם סופי הסיפורים אינם מותאמים לסיפור ,כשהם סוטים פתאם מהעלילה
("עד עולם" ,שירה) נראים כמודבקים ולא נובעים ממנה ישירות (אורח נטה ללון" ,סיפור
פשוט") ,או שלא ברורה משמעותם ("שבועת אמונים" ,אורח נטה ללון ,תמול שלשום)
ובכל מקרה הפתרון שלהם לסבך העלילה מעורר סימני שאלה.27.
נראה שאי הוודאות מהו הסיום הנכון ומה טיבו מעידה על כך שאלו סיומות
של טלאי שמחפות על תהום הסיום הבלתי פתור .סיומות אלה מבטאות את
החוויה הקיומית של הגיבור העגנוני שאבדה הוודאות של תשתית חייו .על
בעית הסיגור בסיפורי עגנון כותב דן מירון ,שבכך כאילו אומר עגנון
באמצעותם שאנו בני האדם איננו מסוגלים לסיים את ענייננו סיום שיש בו
פשר וטעם ואנו נאלצים להותיר סיום זה לכוחות שמעלינו או מתחתינו.28
נראה שעגנון כמו ר"נ מבטא בבעית הסיגור את אובדן הדרך ומבוכתו הקיומית
של האדם ,29שחי בעולם פגוע ופגום ,ואינו מוצא בתוך עצמו ובעולם האלוהי
את הביטחון שדרכו מוליכה ליעד המבוקש .כלומר ,אינו מוצא את האמונה
האמיתית שעושה החגורות מחפש בחלומו .על אבדן האמונה (בתכלית היעד,
כמו גם בתכלית המסע ,החיפוש והמבט פנימה) ,מספר עגנון בתוך עד הנה,
כשביריגטה שואלת את המספר" :ספר מה נתגלה לך על עצמך אחר שאתה
מרבה להרהר על עצמך" .המספר משיב בסיפור על אדם אחד "שנשתלח
למקום שנשתלח" ובדרכו עולה במשך שבעה ימים שבעה הרים ,גולל שבע
אבנים ,שבעה מנעולים ,דלתות ,מדרגות ,מערות חביות ותיבות ,אלה ליד
אלה ואלה בתוך אלה ,עד שהוא מוצא ופותח מגילה שבתוך תכריך ניירות,
ומוצא שם כתוב" :שוטה ,כלום הנחת כאן דבר שאתה טורח לבקש".30
27מרק מראה שהסיפור "השיר אשר הושר" מושפע מאד מהסיפור "מעשה באורח" של ר"נ ודומה לו .שני
הסיפורים נחתמים בחוסר יכולתו של המספר להבין עד תומו את העולם שהוא שרוי .אצל ר"נ הוא נשאר
בחוסר ידיעה מהעדר היכולת להבין את המתרחש שמתעצמת מעצם העובדה שהסיפור "עדיין לא נגמר ולא
נסתיים" .גם סיום הסיפור "השיר אשר הושר" מגלה שהמספר אינו יודע כלל מה פשר ההתרחשות ואם
אמנם הייתה או שנתקיימה רק בדמיונו (שם).
28דן מירון" .ביותו של הז'אנר הזר :לבעית אמנות הרומאן של ש"י עגנון .בתוך :ברשאי אבינועם .ש"י עגנון
בביקורת העברית .כרך ב .אוניברסיטה פתוחה .1991 .עמ' .406
29עניין זה בולט במיוחד ב"ספר המעשים" שגיבוריו נטולי מעשים.
30עד הנה ,שוקן .1968 .עמ' נא.
ַּגג גיליון 98 43
