Page 104 - gag 43
P. 104
הסכסוך .כלומר ,למרות האינתיפאדה השנייה וקריסת תהליך אוסלו ,מתמידה
עדיין התפיסה ההומניסטית בפלח מסוים של האוכלוסייה היהודית ולבטח בין
יוצרי הקולנוע .אמונה זו מבוטאת ומומחשת באמצעות אותם כלים אסתטיים
מגוונים דוגמת משחקי ליהוק ,מטפורות אחדות ,נרטיב הומניסטי ,תחושת
מצור משותפת ומפגש ודיאלוג של דמויות משני צדי הסכסוך וההתערבות הרת
האסון של ממסדים שונים .מוטיב חשוב נוסף של הדגם ההומניסטי ,מוטיב
המרחב הפרדוקסלי ,עובר רביזיה בסרטי העשור הראשון של המאה ה־.21
בכמה מסרטים אלה זירת ההתרחשות מרוחקת גאוגרפית מן הסכסוך ,והפרדוקס
מגולם בהם באמצעות הרעיון כי הטראומה והאלימות של הסכסוך ממשיכות
לרדוף ולייסר את הדמויות גם באזורים האמורים להמציא להם קיום "נורמלי".
ביטויים שכאלה מופיעים בצורה בולטת בסרטים נדיה -שם זמני ( ,)2015עלטה
( ,)2012וערבים רוקדים ( ,)2014המתרחשים במרחבים עירוניים הדוניסטיים המנסים
להיות מנותקים מן הסכסוך ,אך זה עובר וחודר פנימה אל המרחב ומאלץ את
הדמויות להתמודד עמו ,למרות הניסיונות לברוח ממנו .סרטים אלה מביעים גם
ביטויים של טשטוש זהויות במסורת הדגם ההומניסטי .בנדיה -שם זמני ,השחקנית
היהודייה נטע שפיגלמן מגלמת גיבורה פלסטינית שמתחזה ליהודייה .במהלך
האסטרטגי של הסרט ,ניכר הן משחק ליהוק והן חילוף תפקידים כאשר יהודייה
מגלמת פלסטינית שמתחזה ליהודייה ומשתלבת בחיי החברה הישראלית־יהודית.
טשטוש הזהויות מנסה להצביע על השרירותיות של הזהויות האתניות ולהעניק
מהות אנושית שווה לכולם ,מהות שהסכסוך למעשה מוחק.
גם ערבים רוקדים ממשיך את העמדה ההומניסטית דרך טשטוש הזהויות כאשר
הגיבור היהודי יונתן (מיכאל מושונוב) והגיבור הפלסטיני איאד (תאופיק
ברהום) לא רק רוקמים קשר חברי כן ואמיץ כנגד כל הסיכויים במסורת
הנרטיב ההומניסטי ,אלא גם בסופו של דבר איאד מאמץ את זהותו של יונתן
לאחר מותו ,וכך נפתחות לו אפשרויות של חיים טובים יותר ,בתור יהודי.
המיקוד בחילופי זהויות בסרטים החדשים לא רק נעשה לטובת הבנת הצד
השני וגילוי אנושיותו ,אלא ממש כאופציה לישועה .הפלסטיני מאמץ זהות
יהודית כדי להינצל מהחברה הדכאנית .כך מופיע גם נושא טשטוש הזהויות
בעלטה ,כאשר בסוף הסרט הגיבור היהודי רועי (מיכאל אלוני) מחליף בגדים
עם הגיבור הפלסטיני ומאהבו נימר (ניקולאס יעקוב) כדי לעזור לו לחמוק
מהשב"כ .השב"כ רודף אחר רועי הלובש את בגדיו של נימר וכך נימר יכול
לברוח כשהוא לובש את בגדיו של רועי .התפיסה ,בשלושת הסרטים הללו,
שאימוץ זהות יהודית עשוי להציל את הפלסטיני ,מגיעה ממקום אנושי שבו
היהודי מקריב ומסכן את עצמו לטובת האחר .עם זאת ,אסטרטגיות כאלו
מדגישות ,כי היהודי הוא זה שצריך להציל את הפלסטיני .במובן זה ,הסרטים
משחזרים את חוסר היכולת של השמאל הליברלי הישראלי לאפשר לפלסטיני
להציל את עצמו ,לקבוע בעצמו את תנאי ההתנגדות לכיבוש ולעוולות שהוא
סובל מהן ולהצטרף אליו כשותף בתנאים שלו .לעומת זאת היהודי רואה את
ַּגג גיליון 102 43
