Page 108 - gag 43
P. 108

‫הבלתי־נראה באופן מאיים‪ ,‬חסר־פנים ולא מובן לתוך העלילה ומטעין אותה‬
‫במשמעויות נוספות‪ .‬מצב זה רק מדרבן את הדמויות לנסות ולשאוף להרחיב את‬
‫שדה הראייה‪ ,‬להשתחרר מן ההסתגרות ולהיחשף למידע‪ ,‬שיסביר להן את‬
‫המתרחש סביבן ויספק להן פתרונות והבנה רחבה וכוללת יותר‪ .‬אולם הניסיון‬
‫להרחיב את זווית הראייה‪ ,‬לעבור מחושך לאור‪ ,‬מבלבול לידע והבנה‪,‬‬
‫מהסתגרות למרחב פתוח ומן הפנים אל החוץ מוביל‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬לכאב‬
‫ולטרגיות‪ .‬הצלחה א ִמ ִתית של הרחבת שדה הראייה עשויה הייתה לערער את‬
‫מעמד הגיבור כקורבן ולהנחותו להכיר במשמעות מעשיו כחלק ממערכת‬
‫דורסנית של הרס וכיבוש‪ .‬במהלך האסתטי של נסיון הנפל להרחיב את הידע‬
‫ואת שדה הראייה מהדהד המבנה הקלאסי של הטרגדיה‪ ,‬כאשר הגיבור מממש‬
‫את ייעודו הטרגי דווקא דרך היחשפות למידע ו"הרחבת נקודת מבטו"‪ .‬העונש‬
‫שגוזר על עצמו אדיפוס (עקירת עיניו) במחזהו של סופוקלס המלך אדיפוס הוא‬
‫מרתק בהקשר של סרטי הסכסוך‪ ,‬שכן דווקא הרחבת המבט ורכישת הידע‬
‫מולידים כאב ומודעות לאסון ולחטא הנורא‪ .‬לפיכך‪ ,‬הגם שהגיבור כבר "פקח‬
‫את עיניו" הוא מעניש את עצמו באמצעות ההפיכה מבחירה למצב של עיוורון‬
‫(‪ .)Seale 1982‬באופן דומה‪ ,‬ההיחלצות משדה הראייה המוגבל בסרטי הסכסוך‬
‫מעמתת את הגיבור עם ידע בלתי נסבל‪ ,‬ולכן הוא דבק‪ ,‬בסופו של דבר‪,‬‬

                     ‫בהסתגרותו ובחוסר ראייתו ומשמר אותם כדי להגן על עצמו‪.‬‬

‫גם ביקור התזמורת‪ ,‬שיסוד נקודת המבט המוגבלת והכישלון והכאב הכרוכים‬
‫בניסיון להרחיבה נעדר ממנו ברמה הנרטיבית‪ ,‬מבצע מהלך של צמצום המבט‬
‫המנתק את ההתרחשויות מן הרצף ההיסטורי־פוליטי‪ .‬במקרה זה‪ ,‬המהלך של‬
‫צמצום המבט מתייחס לצופה‪ .‬נקודת המבט של הצופה בסרט זה מוגבלת‬
‫ומצומצמת לעולם הדיאגטי המנותק ממציאות הסכסוך‪ ,‬הנוכחת בו רק דרך‬
‫רמיזות‪ ,‬ביטויים סימבוליים או עיצוב המיזנסצנה‪ .‬כל פעולת התנגדות של‬
‫הצופים להגבלת מבטם באמצעות היזכרות במציאות החוץ־קולנועית ובפעריה‪,‬‬
‫עימותיה וסכסוכיה ובאמצעות הסברת הכאב והבדידות שחֹווֹות הדמויות‬
‫כנובעים מן המצב הפוליטי־לאומי־היסטורי עלולה לפגום בהוויה‬

                                             ‫האוטופית‪/‬פנטסטית שהסרט מציג לכאורה‪.‬‬

‫מאפיין מרכזי נוסף של דגם החד־צדדיות הוא הימנעותו מתיאור מפגשים‬
‫ידידותיים וחיוביים בין יהודים לערבים‪ ,‬אלא אם כן מדובר בפנטסיה (כמו במקרה‬
‫של ביקור התזמורת)‪ .‬בניגוד לדגם הדומיננטי לייצוג הסכסוך בשלושים השנים‬
‫אחרונות – הדגם ההומניסטי – סרטי החד־צדדיות מדגישים את קץ היכולת‬
‫לקיים ידידות‪ ,‬דיאלוג או שיתוף פעולה בין הצדדים‪ .‬סרטי החד־צדדיות‬
‫מבליטים את ההפרדה‪ ,‬את הניתוק של הצדדים ואת חוסר יכולתם להיפגש‬
‫ולתקשר‪ ,‬להבין את זולתם או להתקרב אליו‪ .‬אם וכאשר מתקיים מפגש בין‬

                                          ‫יהודים לערבים‪ ,‬זהו מפגש אלים‪ ,‬התנגשות‪.‬‬

                                  ‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪106 43‬‬
   103   104   105   106   107   108   109   110   111   112   113