Page 109 - gag 43
P. 109
דינה (רונית אלקבץ) נפרדת מחברי התזמורת בסיום הסרט ביקור התזמורת
ההתנגשות האלימה בין הצדדים מבליטה את רגשות השנאה ,החשדנות ,חוסר
התקשורת והיעדר הדיאלוג עם האחר .ובעוד שבדגם ההומניסטי המפגש
האנושי מסתיים בדרך כלל באסון ובטרגדיה ,בסרטי החד־צדדיות חוסר היכולת
לתקשר הוא שמוביל לטרגדיות ולאסונות ומותיר צלקת טראומתית.
המרחב הפרדוקסלי של הדגם ההומניסטי נעדר מסרטי החד־צדדיות .מטעם זה,
היפוכו של מרחב עוין לכזה המאפשר קשר אנושי בין הצדדים ,היפוך כה
מהותי לנרטיבים של הדגם ההומניסטי ,נעדר אף הוא מהם .בסרטי החד־
צדדיות אין מקום לסתירות ,לפרדוקסים ולמתחים בין ידידות ליריבות ,עיצוב
המרחב כולו הוא סגור ומנותק ומתאפיין בחוויה של התנגשות ומתח או לכל
היותר בהתחברות זמנית ועקרה (ביקור התזמורת).
עם זאת ,אפילו כשמתואר מרחב אלים בסרטים אלה ,הוא לעתים עתיר
מוטיבים של פנטסיה ,אגדה ,תמימות וילדות .דימויים אלה מעורבבים בדימויים
האלימים הקשורים למציאות של הסכסוך .בדרך זו מרמזים הסרטים לתמימות
שנקטעה ,הוכתמה וזוהמה המסמלת את האמונה בשלום ודו־קיום שפקעה
ונפגמה לאחר כישלון שיחות השלום .שילוב מוטיבים של זוועה ,הרס ,מוות
ומלחמה ומוטיבים של אגדה ותמימות מייצר עולם מורכב ואפל שכבר אין בו
מקום לתקווה ליישוב הסכסוך .לפיכך אפשר לקרוא סרטים אלה כקינה על
מות חלום השלום.
ַּגג גיליון 107 43
