Page 114 - gag 43
P. 114
הבית הוא בבואה
ליושביו ומשקף את
הווייתם .הוא ביתם
הסגור והעקר של נתן
וניני ,הוא הבית העזוב
של הדוד ברוך אהרליך
במושב ,והוא ,במרכז
הרומן ,ביתו הסדוק
והמוזנח של איזי
יצחק אורפז – עיבוד תמונה ש .שחורי
עשויים להיות ,אין בהם פתרון של ממש .המוצא הוא בשיבה אל העבר ,בקבלתו
וביכולת לשאתו .גאולתו של איזי היא ביכולתו לקרוא לעצמו בשמו ולזהות את עצמו
עם עצמו .זהו עניינו של האפילוג "במקום תפילה" שבשולי הרומן .זוהי פנייה אל
"אלוהי האבות" שיחזק את רוחו של המספר-המתפלל ,לעמידה בעוז רוח אל מול פני
המוות ,שהוא העבר" ,התחתית"" ,ארץ התוהו" .רק בכך טוען הרומן ערובה להיותם
של הווה ועתיד .רק בכך יוכל איזי לזכות בבית אמתי .הבית הוא מוטיב מרכזי ברומן,
מעיד על כך הכותר שלו ,בית לאדם אחד .הבית הוא בבואה ליושביו ומשקף את
הווייתם .כך הוא ביתם הסגור והעקר של נתן וניני ,כך הוא הבית העזוב של הדוד
ברוך אהרליך במושב ,וכך ,במרכזו של הרומן ,ביתו הסדוק והמוזנח של איזי .אגב,
תיאורה של דירת הגג ברחוב בן-יהודה דומה מאוד לתאורן של הדירות במות ליסנדה
ובנמלים ,כולן בנויות כנראה על-פי דירה אחת שבמציאות .בית זה הוא בית לאדם
אחד כל-עוד איזי ,היושב בו ,בודד בעולמו ,זר ומנוכר לעצמו ,אבל כשהוא מוצא את
עצמו הוא עשוי למצוא תיקון לביתו .הוא אינו זקוק עוד לעזרת "ועד הבית" ,כי יש
לאל-ידו להושיע לעצמו .בכך תמה פרשה ראשונה בחייו של איזי ,ככתוב בסוף הרומן
"סוף ספר ראשון" .הפרשה השנייה בחייו של איזי בדרכו אל הגאולה תסופר בספר
השני לטרילוגיה ,הגבירה.
ַּגג גיליון 112 43