Page 112 - gag 43
P. 112

‫ידידיה יצחקי‬

 ‫יצחק אורפז ראשון לסופרי "דור המדינה"‬

   ‫חלק שני מתוך מסה המקיפה את כל הסיפורת של יצחק אורפז‪,‬‬
‫והפעם – על בית לאדם אחד‪ ,‬ולפני הרעש – טרילוגיה תל אביבית‬

                  ‫לשאת במשא העבר‬

                         ‫יצחק אורפז‪ ,‬בית לאדם אחד‪ ,‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬תל‪-‬אביב‪1975 ,‬‬

                                            ‫בית לאדם אחד הוא סיפורם של אדם‪ ,‬של‬
                                            ‫עיר ושל עם‪ ,‬המבקשים להתנתק מעברם‪ ,‬כי‬
                                            ‫אין הם יכולים‪ ,‬או רוצים‪ ,‬לשאת אותו‪ .‬הם‬
                                            ‫נמצאים לפיכך מנותקים גם מההווה ומהעתיד‪.‬‬
                                            ‫גיבורו של הרומן‪ ,‬איזי אורנן‪ ,‬הוא ללא ספק‬
                                            ‫השלכה מדמותו של המחבר‪ ,‬יצחק אורפז‪.‬‬
                                            ‫מעידים על כך הדמיון שבשמות ואי‪-‬אלה‬
                                            ‫פרטים ביוגרפיים‪ .‬אין זה סיפור אוטוביוגרפי‪,‬‬
                                            ‫במובן הפשוט והישיר של המילה‪ ,‬ואין לזהות‬
                                            ‫במישרים את הגיבור עם המחבר‪ .‬דרך‬
                                            ‫הסיפור מורה על קשר הדוק‪ ,‬אך ללא זהות‬
                                            ‫בין המחבר לגיבור‪ .‬המספר‪ ,‬הדמות הבדיונית‬
                                            ‫המקשרת בין המחבר לקורא הוא "מספר‬
                                            ‫נעלם"‪ ,‬הוא מתייחס לגיבורו בגוף שלישי‪,‬‬
                                            ‫אך בצמידות גמורה לנקודת התצפית‬

                                                                               ‫ולתודעה שלו‪.‬‬

                                            ‫איזי אורנן הוא גיבור בודד ומנוכר‪ ,‬זר‬
‫לעולמו ומנותק מסביבתו‪ .‬עם זאת בדידותו אינה בדידות קיומית שאין ממנה מנוס‬
‫ומוצא‪ ,‬זוהי בדידות שהוא עצמו בוחר בה‪ ,‬ויש ממנה מפלט‪ .‬מקורה הוא במשא העבר‬
‫שהוא עמוס בו לעייפה‪ ,‬עבר אישי ועבר לאומי‪ .‬חייו עומדים במתח מתמיד בין הרצון‪,‬‬
‫או הצורך לשכוח‪ ,‬להתנתק מהעבר הכבד מנשוא לבין אי‪-‬היכולת לעשות זאת‪ .‬הוא‬
‫מבקש להימלט‪ ,‬לברוח מהעימות עם העבר האיום והמאיים‪ ,‬אלא שעימות זה כבר‬
‫קיים בתוך תוכו ואין לו דרך לברוח ממנו‪ .‬זהו עימות הכרחי‪ ,‬לא נמנע‪ ,‬ויתר על‪-‬כן‪,‬‬
‫הוא קיים תמיד בתוך תוכו‪ .‬כאמור‪ ,‬הניסיון לעקוף אותו ולהיחלץ ממנו מטיל אותו‬

                                                              ‫לבדידותו המאיימת וההרסנית‪.‬‬

                                  ‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪110 43‬‬
   107   108   109   110   111   112   113   114   115   116   117