Page 106 - gag 43

‫אור אלוהי יורד אל השאול‪ .‬לבנון‬

‫(ירון שני וסכנדר קובטי‪ )2009 ,‬ועטאש־צימאון (תאופיק אבו ואיל‪.)2004 ,‬‬
‫התובנות שמציע הדיון בסרטים אלה חורגות מעבר לניתוח הייצוג הקולנועי‬
‫של הסכסוך ומאירות‪ ,‬באורח דיאלקטי‪ ,‬את מהות הקיום בצל הסכסוך בישראל‬
‫בעשור הראשון של המאה ה־‪ .21‬סרטים אלה מעמידים כביכול מראה מול‬
‫החברה ואגב כך חושפים את זהותה ואת אופי החיים בה‪ .‬לפיכך סרטים אלה‬
‫אינם מציעים רק חלופה אסתטית לדיון בסכסוך‪ ,‬אלא אף חלופה מושגית‪,‬‬

‫ערכית ותפיסתית לחשיבה עליו‪.‬‬
‫ניתוח האסתטיקה של סרטי הדגם החד־צדדי חושף לעומקה את חוויית הניתוק‪,‬‬
‫הבדידות‪ ,‬הפרנויה‪ ,‬הקרבנות‪ ,‬הפחד וההסתגרות העצמית שבה עסק המחקר‬
‫הפסיכולוגי־חברתי‪ .‬אך עם זאת‪ ,‬הצורות הקולנועיות של דגם החד־צדדיות‬
‫מספקות מצע לדיון שונה מזה שנעשה בכלי המחקר הפסיכולוגי־חברתי‪ .‬הן‬
‫אמנם מאשרות ומדגימות לעתים את טענות הדיון הפסיכולוגי־חברתי‪ ,‬אך גם‬
‫משלימות‪ ,‬מרחיבות ומעמיקות אותו‪ .‬האסתטיקה של הסרטים מציעה גישה אל‬
‫הלא־מודע החברתי‪ ,‬אל האופן שבו הדמיון של היוצרים בונה ישות אסתטית‪,‬‬

‫עולם ייחודי שנותן ביטוי מוחשי למושגים מחשבתיים מופשטים‪.‬‬

‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪104 43‬‬