Page 12 - תאטרון 39

‫קלסיקה לא‪-‬ממוחזרת‬

‫פר גינט של רנה ירושלמי‪ :‬ריאיון‪,‬‬
‫תרגום‪ ,‬עיבוד‪ ,‬מחזה והצגה‬

‫מה לא נאמר ונכתב על פר גינט‪ ,‬יצירת הביכורים הבולטת והחשובה ביותר‬
‫של הנריק איבסן בצד האנטיתזה שקדמה לה‪ ,‬בראנד?‪ :‬ה"פאוסט" הנורדי‪,‬‬
‫האנציקלופדיה של האדם המודרני‪ ,‬בלדה דרמטית פולקלוריסטית‪ ,‬מחזה‬
‫מסע לאומי על הנפש הנורבגית‪ ,‬ביקורת חריפה של היוצר על הנחשלות‬
‫החברתית והמוסרית של בני עמו‪ ,‬יצירה אקזיסטנציאליסטית של האדם‬
‫המחפש את עצמיותו בהונאה עצמית‪ ,‬פרשת דרכים בתולדות הדרמה בין‬
‫דרמת‪-‬תחנות ניאו‪-‬רומנטית למחזה מודרניסטי קדם‪-‬אקספרסיוניסטי‪ ,‬פר‬
‫כשחקן חיים‪ ,‬ההאנשה האולטימטיבית של האמן המנוכר למציאות וחי‬

‫בעולמו הדמיוני‪-‬בדיוני‪ ,‬תוצר של יכולתו לברוא מציאות חלופית‪ ,‬וכו' וכו'‪.‬‬
‫גדולי הבמאים – פטר שטיין‪ ,‬ג'ון ברטון‪ ,‬אינגמר ברגמן‪ ,‬ועוד – הציעו‬
‫פרשנויות מרחיקות לכת ליצירת מופת זו‪ ,‬שיותר משפענחו את היצירה‬
‫האניגמטית‪ ,‬שימשו כבבואה להשקפת העולם וחווית הקיום של יוצר‪/‬ת‬
‫ההצגה ולתקופה בה הוא או היא חיים‪ .‬הוא הדין בהפקות שהועלו בארץ‪:‬‬
‫האינטרפרטציה הרומנטית השמרנית‪ ,‬שמבקרים ראו בה לא פחות ולא יותר‬
‫מאלגוריה על המפעל הציוני )פר מאבד את נשמתו בגלות‪ ,‬ומוצא אותה עם‬
‫שובו למולדת‪ ,‬לחיקה של סולוויג( של סנדו מאלנקוויסט ב"הבימה"‪,1952 ,‬‬
‫בכיכובו של שמעון פינקל‪ ,‬בתרגומה הפיוטי העסיסי והנפלא‪ ,‬חרף היותו רחוק‬
‫מדיוק‪ ,‬של לאה גולדברג; הקריאה הקיומית‪-‬פסיכואנליטית של יוסי יזרעאלי‬
‫ב"הבימה" ‪ ,1971‬עם יוסי בנאי בתפקיד הראשי‪ ,‬כפר גינט התועה במבוך‬
‫התפקידים והפנטזיות הארוטיות שבחלל עולמו הפנימי‪ ,‬בתרגומו ה"אקדמי"‪,‬‬
‫המוקפד והמשמים של פרופ' איתמר אבן‪-‬זוהר; ופר גינט האסקפיסטי‪ ,‬המשל‬
‫על הצעיר הישראלי המחפש את יישותו בשדות זרים‪ ,‬בהפקתו של יגאל‬

‫עזרתי ב‪ 2003-‬בסמינר הקיבוצים‪.‬‬

‫גליון ‪ 39‬ת א ט ר ו ן ‪11 ‬‬