Page 12 - תאטרון 39
P. 12
קלסיקה לא-ממוחזרת
פר גינט של רנה ירושלמי :ריאיון,
תרגום ,עיבוד ,מחזה והצגה
מה לא נאמר ונכתב על פר גינט ,יצירת הביכורים הבולטת והחשובה ביותר
של הנריק איבסן בצד האנטיתזה שקדמה לה ,בראנד? :ה"פאוסט" הנורדי,
האנציקלופדיה של האדם המודרני ,בלדה דרמטית פולקלוריסטית ,מחזה
מסע לאומי על הנפש הנורבגית ,ביקורת חריפה של היוצר על הנחשלות
החברתית והמוסרית של בני עמו ,יצירה אקזיסטנציאליסטית של האדם
המחפש את עצמיותו בהונאה עצמית ,פרשת דרכים בתולדות הדרמה בין
דרמת-תחנות ניאו-רומנטית למחזה מודרניסטי קדם-אקספרסיוניסטי ,פר
כשחקן חיים ,ההאנשה האולטימטיבית של האמן המנוכר למציאות וחי
בעולמו הדמיוני-בדיוני ,תוצר של יכולתו לברוא מציאות חלופית ,וכו' וכו'.
גדולי הבמאים – פטר שטיין ,ג'ון ברטון ,אינגמר ברגמן ,ועוד – הציעו
פרשנויות מרחיקות לכת ליצירת מופת זו ,שיותר משפענחו את היצירה
האניגמטית ,שימשו כבבואה להשקפת העולם וחווית הקיום של יוצר/ת
ההצגה ולתקופה בה הוא או היא חיים .הוא הדין בהפקות שהועלו בארץ:
האינטרפרטציה הרומנטית השמרנית ,שמבקרים ראו בה לא פחות ולא יותר
מאלגוריה על המפעל הציוני )פר מאבד את נשמתו בגלות ,ומוצא אותה עם
שובו למולדת ,לחיקה של סולוויג( של סנדו מאלנקוויסט ב"הבימה",1952 ,
בכיכובו של שמעון פינקל ,בתרגומה הפיוטי העסיסי והנפלא ,חרף היותו רחוק
מדיוק ,של לאה גולדברג; הקריאה הקיומית-פסיכואנליטית של יוסי יזרעאלי
ב"הבימה" ,1971עם יוסי בנאי בתפקיד הראשי ,כפר גינט התועה במבוך
התפקידים והפנטזיות הארוטיות שבחלל עולמו הפנימי ,בתרגומו ה"אקדמי",
המוקפד והמשמים של פרופ' איתמר אבן-זוהר; ופר גינט האסקפיסטי ,המשל
על הצעיר הישראלי המחפש את יישותו בשדות זרים ,בהפקתו של יגאל
עזרתי ב 2003-בסמינר הקיבוצים.
גליון 39ת א ט ר ו ן 11