Page 135 - gag 42
P. 135
במלוא עוצמתה בסיפורו של נגיד" :על הגדר" ,במסע הבריחה הרגלי מרומניה להונגריה,
בחורף ,1946חצי שנה לאחר מות האם ממחלת לב ,בגיל חמש וחצי נרדם נגיד על איזו גדר
של בקתת איכר הונגרי ,באמצע הלילה ,והאב לא שם לב לכך ושכח את בנו ,כשהוא ושאר
אנשים מחזיקים בידיהם מזוודות" :איש מהם לא הרגיש שילד אחד ,לבוש מעיל חום ,ניתק מן
השורה ,השעין את ראשו על שער הברזל המכוסה גבישי קרח ונרדם" .כמו בשירו
"החקירה" או "זיכרונות ברווזים"" :אותי שלחו לעלית הגג /ריח החלב התערב במיץ
הצואה / .הייתי לבד .רציתי להקיא" ,לעומת" ,מערה בוץ חשוך /וגדר ,צלליות ארבה/.
ריחות ארוחה .זכרונות /ברווזים ,ברווזים וברכה".
המיזוג הזה בין זיכרון וגעגועים לאם וריחות הצחנה גם מופיע ביתר שאת בסיפורו
"על הגדר" ,צחנת בתי השימוש של רכבות הנוסעים ,המסדרונות המדיפים ריח שומן
של סירים לא רחוצים ,סרחון י"ש זול של חיילים וכרטיסנים ו" ...הנקישה השחורה
של גלגלי הרכבות התערבה בריחות הפחם המחניקים ,ומילאה את חלומותיי
בגעגועים שרוטים למישהי שכבר לא הייתה – אימא".
אימא בשירתו של נגיד היא לא רק דמות האם שחייה נקטעו בהתקף לב בשנות המלחמה,
היא גם הצורה האידאית הנשגבת ,האלמותית ,כמו סונטה ,שאליה ובתוכה אפשר ליצוק,
לנצור את מכלול החיים אודות הקיום-היקום" .אולי זו הפגישה הישירה עם תהליכי רקבון
וכליה ,כלומר :עם עצמיותנו ,עם המוות" ,כדברי נגיד ,כאשר "האשפואטיקה" היא גם חבל
תולדה מחבר ,זיכרון בלתי נמנע בין תמצית הריחות לדמות האם הנעדרת ,ההופכת כאן
לצורה נטולת תכלית ותועלתיות ,לצורה טהורה .ואסיים את דברי בשירו של נגיד:
אמי
ַּב ַח ּל ֹון ַה ּ ָפת ּו ַח
ַה ָּנ ָהר ז ֹו ֵרם ְּב ֵעי ֶני ָה
ְּבא ֹור ַה ָי ֵר ַח
ַי ֲער ֹות ַה ִּל ְב ֶנה
ְמ ַע ְר ְס ִלים ֹנ ַעם
ְּב ִצ ְב ֵעי ֶּכ ֶסף ּו ֶו ֶרד
ְוחֹ ֶש ְך מ ֹו ָת ּה
ִמ ְתנ ֹו ֵע ַע
ְּכמ ֹו ּ ֶפ ַרח
ט ֹו ֵב ַע ְּב ִמ ְצ ִחי ַה ָּב ִהיר
ִּב ְש ָנ ִתי
גיליון ַּ 42גג 133 
