Page 134 - gag 42
P. 134
שילוב טון המחאה הרציני עם ההתבדחות ,לעיתים אפילו
המשתעשעת ,מורגש במעשה הכתיבה של נגיד
המבורך ,להרחיב דעתם של סקרנים ,להפרות הגות אונתולוגית ולהרבות אנרגיות
חיוביות .כי רק אמנות האשפואטיקה גואלת מחרפת ההרגשה של הכשלון הקיומי".
כאן מביא נגיד אירועים שהתרחשו בצל מלחמת הטילים ובצל מעשי טרור ,כמו
ב"חורף בדולפינריום"" :החצר ריקה מילדים/מתזת ים אפל וקר /ובפנים המסדרונות
בצבעי כוכב-ים... /.מאחורי המחיצה העמומה /כריש קטן פוער עלי פה /:הו גם אני
מתי מזמן – "...יחדיו עם תיאורי עיר ,שאולי הגאולה שלה לריקותה היא האשפה
האנושית המצטברת ,על ארוחותיה וזיכרונותיה ,אשר דרך מעיכתה הופכת לתמצית
אנושית מרוכזת ,מאוחדת ,שבמצבה זה הופכת לצורה ,תבנית צורנית חדשה,
מטאפיזית במהותה .בדומה ליקום שילך ויצטמצם ,ואולי בעצמו יהפוך אי פעם לחור
שחור ,שדרכו אנושות מפותחת יותר תוכל להיפתח ליקומים אחרים נטולי חומר?
ולהלן "הערה מקדימה על מתכונות סדר ואי-סדר"" :תחת המעטה המדכא של אי-
הסדר ,יש מבנים גבישיים להפליא .הסדר הכמוס בכאוס קורן כח מהפנט .כי יש קנה
מידה אחד לתאם .קנה מידה אחר .יש קביעות מסתרת בתוך הערבוביה .הרעל הכימי,
הפושה בעבש ,יפהפה....האשפואטיקה בזה לשקר הקוסמטי .היא סותרת את אסתטיקת
הזהר ,אך היא הקלידוסקופ המכיל את שלילת השקר הקוסמטי ואת אריזת הכזב
הזוהר ,כשהם מערבבים ונטושים בקצה השדה".
במקביל ,ראו את שירו של בודלר ,מתוך שירי הספלין ,גם בצורה שירית חפשית:
"יותר מלאלף שנות-חיים לי זכרונות/...רהיט שמגרותיו גדושות בחשבונות /,אגרות-
אהבה ,שירים ,תביעות לדין ,הללו /עם ציציות-שער בקבלות נגללו /,יטמן פחות
סודות משמחי עגום /:הריהו פירמידה ,קבר רב ,עצום /,מתים יכיל יותר מחללי באר-
שחת... /:אני –קיטון נושן ,מלא ורדים קמלו /,אפנות נושנו בערבוביה שם יתגוללו/,
שם ציורי-הצבעונין העצובים /,מהם בלבד בשמי צלוחית פתוחה נודפים".
מבחר השירים ימינה לסמטת גן עדן מסתיים בשמונה שירים נוגים יפהפיים ,תחת הכותרת:
"נוף אירופי ,בדרך לפלשתינה ,"1946 ,שירים הנוגעים בכאב ,בגעגוע באימא הנעדרת,
אשר נפטרה לפני תום מלחמת העולם השנייה .אלה שירים ,שבאופן מסוים גם סוגרים מעגל,
ספירלה ,לשיר" :בן החמישים ושבע בכורסה -זכרון ילדות" ,המופיע בצרור הסונטות
הראשונות" :על גבול רומניה בין שתי חוות /אבוד ושכוח בשלג /,חוזר בחצות אחרי
עקבות /,מצא האב את הילד /.נרדם גל גדר של בקתה /,חלם על אמו הגוועת /,היה בן חמש
במותה /,מאז ,מענן בי צופה את .דמותה בחלום הפגוע /,תוסיף לו כאב ,תוסיף געגוע /.לא
אשמע עוד ממך ,ילדון .בשלג נרמס פניה נמסו /.קול אבי הנרגז כל כך גס הוא /.בקרח צפור
מנקרת עלבון" .שיר אוטוביוגרפי ,שמתמצת ביוגרפיה כאובה ,שבאה בהרחבה בפרוזה,
גיליון ַּ 42גג 132 
