Page 108 - תאטרון 34
P. 108

‫התפקידים והמסמנים האינסופית‪ .‬כל דבר מחליף ומוחלף‪ ,‬מייצג ומיוצג‪ ,‬על־ידי דבר אחר לעומת‬
‫איזה רגש ראשוני‪ ,‬של אהבה‪ ,‬של קנאה‪ ,‬של שנאה‪ ,‬שממשיך להניע את הדמויות גם כאשר הן עצמן‬
‫כבר לא יודעות מי הן כדוגמת דולי שפועלת מאהבתה למלך‪ ,‬השחקן שפועל מאהבתו לדולי והמלך‬
‫שבוחר להפוך את זהותו המושאלת לזהותו האמיתית בבחירתו ליצור חיים חדשים עם מריטה‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬בדרך האהבה‪ .‬מעניין לראות שאצל אלוני התשתית הראשונית כמו גם האפשרות לבנייה של‬

                                                    ‫משהו חדש בעתיד בבסיסם רגש של אהבה‪.‬‬

                                             ‫*‬

‫ניסים אלוני‪ ,‬בשל היותו בן גילם של 'דור בארץ' אך שותף לזהותו המתפוררת של 'דור המדינה'‪,‬‬
‫מהווה מעין חוליית מעבר בין הדורות‪ ,‬אך בניגוד לתפיסה הרווחת המשייכת את אלוני בשלב זה של‬
‫יצירתו ל'דור המדינה' לטענתי הוא מעין בן כלאיים‪ ,‬ולצד זהותו המתפוררת‪ ,‬וקטור התשוקה שלו‪,‬‬
‫מושג שאני שואלת מיגאל שוורץ‪ ,‬עדיין מופנה מהגולה לארץ־ישראל ובכך הוא שותף לאידיאולוגיה‬
‫שקדמה ל'דור המדינה'‪ .‬יגאל שוורץ‪ ,‬בספרו הידעת את הארץ בה הלימון פורח מראה כי‬
‫מתחילתה של הספרות העברית וקטור התשוקה של סופרים כגון מאפו‪ ,‬הרצל‪ ,‬משה שמיר ואחרים‬
‫היה מופנה תמיד מהגולה אל ארץ־ישראל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אצל סופרי 'דור המדינה' כדוגמת עמוס עוז‪,‬‬
‫וקטור התשוקה הוא מהופך – בעוד הגוף הפיסי מצוי במדינת ישראל‪ ,‬וקטור התשוקה מופנה לעבר‬

                                                                                  ‫אירופה‪21.‬‬

‫לעומתם‪ ,‬אלוני במחזה מחזיר את דמויותיו אל הגלות‪ ,‬ובכך נותן להם את השאיפה עתיקת היומין‬
‫של העם היהודי‪ ,‬שהיא לשוב אל הוד והדר המלכות בארץ המובטחת‪ .‬עם זאת‪ ,‬איני חושבת שאופן‬
‫הביטוי של וקטור התשוקה אצל אלוני זהה לזה של קבוצת 'דור בארץ' כיוון שאצלם התשוקה אל‬
‫הארץ קשורה בקשר דם עם האדמה‪ ,‬ואילו אצל אלוני התשוקה אל הארץ היא תמימה יותר‪ ,‬דומה‬
‫יותר אולי לתשוקה אל המולדת שהייתה לבני הדור של ביאליק עצמו‪ .‬תמת השיבה אל המולדת‪,‬‬
‫מייצרת רובד נוסף של חזרה‪ ,‬כיוון שמי שיושב באולם התיאטרון ורואה הצגה על מלך שנמצא‬
‫בגלות שמעוניין לשוב אל ארצו הוא הוא אותו עם ישראל שרק זה עתה שב מן הגלות‪ .‬ועל אף‬
‫ההרחקה‪ ,‬ואולי דווקא בגללה‪ ,‬הקהל שיושב באולם לא יכול שלא להזדהות עם עמדת הגולה של‬
‫המלך ובנו‪ .‬בהיעדר יסודות חזקים ב"דמוקרטיה האפורה" שנוצרה‪ ,‬חוזר אלוני אל התקווה‬
‫האוטופית שהייתה לעם היהודי טרם עלייתו ארצה‪ ,‬האוטופיה שברעיון ההתיישבות ובארץ‬
‫המובטחת טרם מימושה‪ .‬אנו רואים אם כן‪ ,‬שמשבר הזהות אצל אלוני אינו רק שלילי וביסודו‬
‫תפיסה כפולה‪ :‬מצד אחד ישנו שבר שיוצר "ריק" ותהום עם מימוש הקמת הארץ כיוון שלא ברור‬
‫מה צריך לעשות עכשיו ולקראת מה הולכים‪ ,‬ומצד שני זהו מצב מלא תקווה‪ ,‬בשל האפשרויות‬
‫שטמונות בחובו‪ ,‬כיוון שכמו קליפות חלולות‪ ,‬ניתן למלא אותן ולצקת לתוכן תוכן חדש‪ .‬ויתרה‬

                         ‫מזאת‪ ,‬מה שמכונן את המשמעות ואת הפעולה‪ ,‬היא אותה זהות ראשונית‪.‬‬

‫ראינו אם כן‪ ,‬כי על אף המרחק ממדינת ישראל והכתיבה על מלכים ונסיכים וממלכות מומצאות‪,‬‬
‫המחזה של אלוני קשור ב"כאן ועכשיו" של המציאות הישראלית בחבל הטבור ואולי דווקא בשל‬
‫הריחוק מתאפשרת תמונה רב־מימדית שמעלה שאלות בנוגע לזהות‪ ,‬ריבונות‪ ,‬שפה ומאבקי הדורות‪.‬‬

                                                    ‫‪ 21‬שוורץ‪ ,‬הידעת את הארץ בה הלימון פורח‪.9-26 ,‬‬

                                                                         ‫‪ 106‬גליון ‪34‬‬
   103   104   105   106   107   108   109   110   111   112   113