Page 109 - תאטרון 34

‫לקראת פרסום‬

‫שמען לוי‬

‫במות לנשגב – חלל‪ ,‬אבזרים‬
‫ופעלולים בטקסי קודש‬

‫פרק מתוך הספר התנ"ך כתיאטרון העומד לראות אור‬
‫באסף\מחקרים ובספרא‬

‫"המקום" הוא אחד משמותיו של האל במסורת היהודית‪" ,‬מקום לעולם ואין העולם מקום‬
‫לו"‪ 1,‬דימוי תיאטרוני להפליא‪ ,‬שכן תאטרון זקוק לשפה ולחלל‪ .‬לאור ה"מקום" אבדוק כמה‬

‫תמונות המתארות חוויה דתית‪ ,‬לרוב אישית אך גם ציבורית‪.‬‬

‫חלום יעקב‬

‫סולם המלאכים של יעקב‪ ,‬חלום ציורי ופיוטי‪ ,‬הוא גשר מופלא בין שמים לארץ ולימים גם‬
‫סמן חשוב בתיאטרוני קודש למיניהם‪ ,‬המנצלים את ממד הגובה בתפאורה ובתנועה שלהם‪,‬‬
‫כנהייה סמלית כלפי מעלה‪ .‬אלא שחלום יעקב אינו מסתפק לא באסתטיקה ולא במסר אמוני‬
‫צרוף‪ .‬הוא מגויס לאישוש מחודש של ההבטחה האלוהית לארץ‪ .‬עם הקיצו מהחלום יעקב‬
‫מצהיר על אמונתו‪" :‬יש ה' במקום הזה" וכן "מה נורא המקום הזה"‪ .‬המילה החוזרת חמש‬
‫פעמים בקטע‪" ,‬מקום"‪ ,‬היא הממריצה את יעקב להקנות קדושה משלו למקום‪ ,‬ובפעלול‬
‫בימתי של תיאטרון עני באבזרים הופך את האבן־הכרית למראשותיו למצבה‪ .‬קדושה היא‬
‫אפוא תכונה אנושית המוענקת להתגלות אלוהית‪ .‬יעקב מקנה משמעות אנושית לאבזר‬
‫שימושי העובר טרנספורמציה‪ ,‬והופך אבן דוממת לאבן הפינה לבית אל‪ .‬האל כאן מתביית‬
‫בידי אדם המקצה מקום למקום‪ ,‬בונה לו במה אחת כגשר‪ ,‬שעליו מקשרים מלאכים־שחקנים‬

‫בין שמים לארץ‪ ,‬בין אל לאדם‪ .‬במה שנייה יעשה יעקב מהאבן למראשותיו‪.‬‬
‫יעקב יוצא מבאר שבע בדרכו לחרן‪ַ ,‬ויִּ ְפ ַגּע ַבּ ָמּקוֹם ַויָּ ֶלן ָשׁם‪ִ ,‬כּי־ ָבא ַה ֶׁשּ ֶמשׁ‪ַ ,‬ויִּ ַקּח ֵמאַ ְבנֵי‬
‫ַה ָמּקוֹם‪ַ ,‬ויָּ ֶשׂם ְמ ַר ֲאשׁ ֹ ָתיו; ַויִּ ְשׁ ַכּב ַבּ ָמּקוֹם ַההוּא‪ַ .‬ויַּ ֲחֹלם‪ְ ,‬ו ִהנֵּה ֻס ָלּם ֻמ ָצּב אַ ְר ָצה‪ְ ,‬ור ֹאשׁוֹ ַמ ִגּי ַע‬
‫ַה ָׁשּ ָמיְ ָמה; ְו ִהנֵּה ַמ ְל ֲא ֵכי ֱאֹל ִהי‪ ,‬ע ֹ ִלים ְוי ְֹר ִדים בּוֹ‪ְ .‬ו ִהנֵּה יְה ָוה נִ ָצּב ָע ָליו ויאמר‪ :‬אני ה' אלהי‬
‫אברהם אביך ואלהי יצחק ָהאָ ֶרץ‪ֲ ,‬א ֶשׁר ַא ָתּה שׁ ֹ ֵכב ָע ֶלי ָה – ְלָך ֶא ְתּנֶנָּה וּ ְלזַ ְר ֶעָך‪ְ .‬ו ָהיָה זַ ְר ֲעָך‬

‫‪ 1‬בראשית רבה סח; יומא ח ט; ברכות טז‪.‬‬

‫‪ ‬גיליון ‪10734‬‬