Page 110 - תאטרון 34
P. 110
ַכּ ֲע ַפר ָהאָ ֶרץ ,וּ ָפ ַר ְצ ָתּ יָ ָמּה ָו ֵק ְד ָמה ְו ָצפ ֹנָה ָונֶ ְג ָבּה; ְונִ ְב ְרכוּ ְבָך ָכּל ִמ ְשׁ ְפּח ֹת ָה ֲא ָד ָמה ,וּ ְבזַ ְר ֶעָךְ .ו ִהנֵּה
אָנ ֹ ִכי ִע ָמְּך ,וּ ְשׁ ַמ ְר ִתּיָך ְבּכ ֹל ֲא ֶשׁר־ ֵתּ ֵלְךַ ,ו ֲה ִשׁב ֹ ִתיָך ֶאל־ ָה ֲא ָד ָמה ַהזּ ֹאתִ :כּי ֹלא ֶא ֱעזָ ְבָך ַעד ֲא ֶשׁר
ִאם־ ָע ִשׂי ִתי ֵאת ֲא ֶשׁר־ ִדּ ַבּ ְר ִתּי ָלְך .יעקב מתעורר ואומר :אָ ֵכן יֵשׁ יְה ָוה ַבּ ָמּקוֹם ַהזֶּה; ְואָנ ֹ ִכי ֹלא
יָ ָד ְע ִתּיַ .ויִּי ָרא ַויּ ֹא ַמרַ ,מה־נּוֹ ָרא ַה ָמּקוֹם ַהזֶּהֵ :אין זֶהִ ,כּי ִאם־ ֵבּית ֱאֹל ִהים ְוזֶה ַשׁ ַער
ַה ָׁשּ ָמיִםַ .ויַּ ְשׁ ֵכּם יַ ֲעק ֹב ַבּבּ ֹ ֶקרַ ,ויִּ ַקּח ֶאת־ ָה ֶא ֶבן ֲא ֶשׁר־ ָשׂם ְמ ַר ֲאשׁ ֹ ָתיו ַויָּ ֶשׂם א ֹ ָתהּ ַמ ֵצּ ָבה; ַויִּצ ֹק ֶשׁ ֶמן
ַעל־ר ֹא ָשׁהַּ .ויִּ ְק ָרא ֶאת־ ֵשׁם־ ַה ָמּקוֹם ַההוּא ֵבּית־ ֵאל...
זהו החלל הבימתי הכפול בהצגה זו ,ואפילו נימוק אנתרופוצנטרי של כדאיות מובא כתנאי
למימוש ההמשך:
ִאם־יִ ְהיֶה ֱאֹל ִהים ִע ָמּ ִדי וּ ְשׁ ָמ ַרנִי ַבּ ֶדּ ֶרְך ַהזֶּה ֲא ֶשׁר אָנ ֹ ִכי הוֹ ֵלְך ְונָ ַתן־ ִלי ֶל ֶחם ֶל ֱאכ ֹל ,וּ ֶבגֶד
ִל ְלבּ ֹשׁ ְו ַשׁ ְב ִתּי ְב ָשׁלוֹם ֶאל־ ֵבּית אָ ִבי; ְו ָהיָה יְה ָוה ִלי ֵלאֹל ִהיםְ .ו ָה ֶא ֶבן ַהזּ ֹאתֲ ,א ֶשׁר־ ַשׂ ְמ ִתּי
ַמ ֵצּ ָבה – יִ ְהיֶה ֵבּית ֱאֹל ִהים; ְוכ ֹל ֲא ֶשׁר ִתּ ֶתּן־ ִליַ ,ע ֵשּׂר ֲא ַע ְשּׂ ֶרנּוּ ָלְך.
חילול וחלל בדניאל
ספר דניאל האניגמטי )"כי סתומים וחתומים הדברים עד אין קץ" ]י"ב ([9 :תיאטרוני מאוד,
והטקסט עתיר מונולוגים ודיאלוגים .התאטרוניות שלו נובעת בראש וראשונה מאופייה
הפרפורמטיבי של השפה וממסריה ,ולא פחות – בהוראות הבימוי .דניאל ,שנכתב חלקו
עברית וחלקו ארמית ,מספר את תולדותיו של נער הנלקח עם חנניה ,מישאל ועזריה
מירושלים הכבושה לחצרו של מלך בבל" :ילדים אשר אין בהם מום וטובי מראה ומשכילים
בכל חכמה ומביני מדע ואשר כוח בהם לעמוד בהיכל המלך" כדי ללמדם ספר ולשון כשדים.
שם ,בעזרת האל הוא יודע לפרש )בדומה ליוסף( את חלומות המלך והופך לאישיות רבת
השפעה בממשל .חלקו השני של הספר מתאר את חזיונותיו המיסטיים־אפוקליפטיים של
דניאל כמו חזון ארבע החיות ,חזון האיל וצפיר העזים ,חזון האיש לבוש הבדים וחזון מיכאל,
השר הגדול.
לפחות חלקים מדניאל עובדו להצגות והועלו על בימות אירופה מהמאה השלוש־עשרה
ואילך 2.בהקשר למסורת הכנסייה הקתולית ,שרתמה את התיאטרון לצרכיה
החינוכיים־דתיים ,ניתן לייחס את ההפקות הרבות של דניאל לאינטואיציה ולהבנה הבסיסית
של היוצרים את היעילות התיאולוגית וההשפעה האפשרית של הטקסט המורכב הזה על צופיו
ועל מאזיניו .ללא ספק הם ידעו להעריך את התיאטרוניות המיוחדת של המחזה הצפון בספר.
דניאל מצטיין ב"תפיסה נכונה של ההווה והעתיד הקרוב" 3וחייב גם להיתפס ,כתיאטרון ,לא
רק בגלל רגישותו היתרה לחלל אלא גם לזמן ,היות שהוא נע־ונד בין מצוקות ההווה בגולה
2ראו אוגדן דנבר
3 S.R.Driver, An Introduction to the Literature of the Old Testament, Meridian Books, Cleveland
+ New York 1967; 513.
108גליון 34