Page 105 - תאטרון 34
P. 105
ביכורי מחקר
וכל שנותר הוא ההשתוקקות עצמה – מערכת אינסופית של מסמנים ללא מסומן .עם זאת,
מושא התשוקה היה קיים בשלב כלשהו ולכן עולה השאלה – האם מסומן כלשהו קיים מתחת
לרשת המסמנים? האם מושא התשוקה עוד רלוונטי לפעולה המניעה את הדמויות? לשאלה זו
עוד נשוב בהמשך.
רבות דובר במחקר על האופן שבו הדמויות במחזה מייצגות "תפקידים" והן חסרות "אני"
פסיכולוגי עמוק 14.ואכן ,אף אחת מן הדמויות אינה מי שהיא מציגה את עצמה .אתן רק
דוגמאות ספורות :מלך בוגומאניה הופך להיות פליקס ואן־שואנק ,קרופניק הבימאי הוא
למעשה בן של בולשיביק ושמו איוון קרופניקוב ,פרדי משחק את עצמו בסרט ולאחר מכן את
אביו .ודולי היא הנסיכה האמריקאית .היא זו שנמצאת מחוץ למערכת ומנסה להתוות את
החוקים בה כריבון 15.היא מכוננת את זהותם האבודה של משפחת שואנק בהיותה היחידה
המכירה בהם כמלך וכיורש עצר .דולי מחזיקה בשתי זהויות נוספות :האחת של פרספונה
מלכת השאול ,והשניה של אשתו של השחקן ,תושבת בוגומאניה לשעבר ,שעזבה אותו
וברחה עם איל נפט אמריקאי .הדמות שמייצגת יותר מכל את אמנות החלפת הזהויות היא
דמותו של השחקן .הוא זה שיכול לעטות על עצמו כל דמות ממלך ועד משרת ולמות כל ערב
על הבמה.
*
אלוני במחזה מעלה את השאלה מה ההבדל בין "זהות" ל"תפקיד" .האם "מלך" זה תפקיד או
זהות? שאלה דומה אפשר לשאול על המושגים" :בימאי"" ,נסיך"" ,שחקן"" ,זונה"" ,אבא",
"בן" .האם יש זהות מתחת לשלל התפקידים ,מסומן טרנסצנדנטלי שניתן להצביע עליו? האם
ניתן בכלל להבחין בין זהות לתפקיד? ואם נסיר את כל התפקידים ,האם נגלה שמתחתיה אין
דבר זולת תהום? לטענתי ,הסדק שנפער בזהות חושף תהום שלא ניתנת לסגירה אלא על־ידי
כיסויה בתפקיד או בשלל תפקידים .התפקיד הופך לחלק מהזהות ואט אט תופס את מקומה,
עד כי לא ברור אם אי פעם הייתה זהות או שמא כל שיש מלכתחילה הוא תפקיד בלבד.
גרשון שקד טוען כי לדמויות של אלוני במחזה יש רק תפקיד ובמקום הזהות יש פסבדו־זהות,
"ומי שמנסה להיאבק על זהותו )כמו האב לקראת סוף המחזה( אחת דתו לאבד את זהותו עד
14ראו :גרשון שקד" ,משחק המסכות :הנסיכה האמריקאית מאת נ .אלוני" ,על סיפורים ומחזות
)ירושלים :כתר ; 201-226 ,(1992 ,קורינה שואף'" ,עבריות' מסוג אחר :טיפולו של ניסים אלוני בנושא
תולדות היישוב" ,על מלכים וצוענים ,בעריכת נורית יערי )תל אביב :הקיבוץ המאוחד; 39-55 ,(2005 ,
זהבה כספי'" ,זה כמו קליידוסקופ .לך תחזיק דבר חיוני ,ממשי בתוך משחק הצבעים הזה' :פואטיקה של
פסטיש במחזה הנסיכה האמריקאית לניסים אלוני" ,על מלכים וצוענים ,בעריכת נורית יערי )תל אביב:
הקיבוץ המאוחד.110-121 ,(2005 ,
15שאלת הריבון במחזה היא מעניינת ומשמעותית ולצערי לא אוכל כעת לעסוק בה .עם זאת ,אציין בקצרה
כי אף על פי שנדמה כי דולי היא הריבון ,היא אינה מהווה את ה"מקור" לריבונות ,אלא גם היא "נהיית"
על-ידי מי שמכונן אותה כמלכת השאול – האדס בסיפור המיתולוגי ,ואיל הנפט האמריקאי במחזה .שאלת
הריבון במחזה מעידה גם היא על שרשרת מסמנים אינסופית שבה לא ניתן להגיע למסומן )לריבון(
טרנסדנציאלי יחיד.
גיליון 10334