Page 103 - תאטרון 34
P. 103
ביכורי מחקר
מראה כי לא רק שמדובר במהלך טבעי ,אלא המילים במהלך זה הופכות להיות קליפות –
מושג הלקוח מקבלת האר"י – כלי ריק שניתן למלאו ולצקת לתוכו תוכן חדש9.
יחד עם זאת ,ברצוני לטעון כי המתח המתקיים ברובד הלשוני אצל ביאליק הוא מתח שעוסק
בשאלה של מהות .האם המילה ,שהתרוקנה ממשמעותה הקדושה ,המקורית ,ועתה מגלגלים
בה בשוק הדיבור היומיומי עדיין מחזיקה במהותה הראשונית כמילה קדושה? האם הקדושה
עתידה יום אחד להתפרץ ,או שעם שינוי המילה ומשמעותה משתנה גם מהותה? או שאולי
כלל אין מהות וכל שיש הם רבדים של כיסוי בדיבור יומיומי שמשמשים כשרשרת מסמנים
אינסופית? אך אם נדרש כיסוי – על מה יש צורך לכסות? אצל ביאליק ,הדיבור היומיומי הוא
הכיסוי לתהום עבור האדם "שאינו משער כלל ,עד כמה מרופף אותו הגשר של מילים ,עד
כמה עמוקה ואפלה התהום הפתוחה תחתיו ועד כמה יש ממעשה הנס בכל פסיעה בשלום"10.
*
חוקרים אחדים כבר הצביעו על הקשר שבין אלוני למציאות הארצישראלית וטענו כי המאבק
האדיפאלי במחזה מייצג את המאבק שבין הדורות 11.ברצוני להתבסס על קביעה זאת ולטעון
כי במחזה הנסיכה האמריקאית מציג אלוני את משבר הזהות שקיים במדינה באותה תקופה,
משבר הזהות של הדור הצעיר אשר נולד אל תוך מדינה קיימת ואינו יודע עתה לקראת מה
הוא הולך .משבר הזהות ,שמייצר תהום שיש למלאה או לכל הפחות לכסות עליה ,בא לידי
ביטוי בהנסיכה האמריקאית באמצעות חילופי תפקידים ,מערכת אדיפלית סבוכה בין אב
ובנו )שהם המלך ויורש העצר( ,ומתח ניכר בין העבר המיתי־מסורתי־מונרכי לבין העתיד )או
אולי ההווה( המודרני־טכנולוגי־ דמוקרטי .משבר הזהות של דור הבנים אינו מנת חלקו של
אלוני בלבד וניתן לראותו אצל יוצרים נוספים שכתבו באותה תקופה בז'אנרים שונים12.
אצל אלוני ,כבן 'דור המדינה' מבחינה פואטית ,האוטופיה של מימוש גאולת הארץ נסדקת
ומוחלפת בתשוקה לזהות ,בתשוקה לגאולה ובתשוקה אל עולם מיתי שניתן להיאחז בו.
במושגיהם של דלז וגואטרי ,התשוקה עצמה הופכת להיות מערכת המזינה את עצמה ללא
קשר למושא אליו היא משתוקקת ומהווה מכונה שמבנה את התשוקה ומפרקת אותה ללא
9צמיר" ,בין תהום לעיוורון :תיאולוגיה פוליטית וחילון העברית אצל גרשם שלום וביאליק".
10ביאליק" ,גילוי וכיסוי בלשון".1 ,
11על התבנית האדיפלית במחזה ראו :אורלי לובין" ,חזרה המשתוקקת לתיקון" ,על מלכים וצוענים,
בעריכת נורית יערי )תל אביב :הקיבוץ המאוחד ; 186-187 ,(2005 ,יצחק בן מרדכי ,ליידיס אנד
ג'נטלמן אנד ליידיס )באר שבע :הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון ,141-157 ,(2004 ,ורבים
אחרים.
12דוגמה לכך הוא 'דור המדינה' בשירה ונתן זך המוכר כנציגו .על משבר הזהות והאידיאולוגיה בשירה
ובפרוזה ראו:
גרשון שקד ,הסיפורת העברית ,כרך רביעי :בחבלי הזמן )תל אביב :הקיבוץ המאוחד ; (1993 ,ניסים
קלדרון ,פרק קודם )תל אביב :הקיבוץ המאוחד ; (1985 ,חמוטל צמיר ,בשם הנוף :לאומיות ,מגדר
וסובייקטיביות בשירה הישראלית בשנות החמישים והשישים )ירושלים :כתר ; .9-90 ,(2006 ,יגאל
שוורץ ,הידעת את הארץ שם הלימון פורח )אור יהודה :דביר .239-469 ,(2007 ,ועוד.
גיליון 10134