Page 98 - תאטרון 34
P. 98
החלל ,שכוללת בתוכה את הקהל והצופים בתוך מרחב דיבור תקשורתי אחד המקיף את
הבמה והאודיטוריום34.
תפקיד זה של הקהל הוא גם הדבר שמשך לתיאטרונו של וילסון את היינר מילר ,המחזאי
המזרח גרמני שנחשב ליורשו של ברכט ושקיים עם הבמאי האמריקני שיתוף פעולה פורה
החל מ 1983-ועד למותו של מילר ב .1995-המחזאי קשר בין הפרדת השכבות והעדר
האינטרפרטציה לתפקידו החשוב של הקהל כשסיפר כי מה שעניין אותו בתיאטרונו של
וילסון הוא העובדה שהבמאי לעולם אינו מפרש את הטקסט ומותיר לכל אחד מן היסודות
התיאטרוניים את החופש שלו :הטקסט ,האימאג' והמוסיקה קיימים בנפרד ,זה לצד זה ,ואינם
עוברים אינטרפרציה .לדבריו" ,זהו קונספט דמוקרטי של תיאטרון .האינטרפרטציה היא
עבודתו של הצופה ואסור שתתרחש על הבמה .אין לפטור את הצופה מעבודה זו .זוהי
צרכנות ...זהו תיאטרון קפיטליסטי 35".כך מציב מילר את החופש האינטרפרטטיבי שמוצע
על־ידי תיאטרונו של וילסון בקונטקסט פוליטי ברוחו של ברכט ,המטיל על הקהל אחריות
וחובה של אקטיביות36.
חשוב לציין כי ניתן לראות את חוסר האפשרות לאינטרפרטציה מקובעת גם באופן הפוך לזה
של מילר .קולין קאונסל ) ,(Colin Counsellלדוגמה ,קורא את התיאטרון של וילסון לאור
מושג "חברת הספקטקל" של גי דבור ) .(Guy Debordדבור רואה את התפרקות הקשר
שבין המסמן למסומן כסימפטום של הקפיטליזם המאוחר :אם בקפיטליזם ערך החליפין
החליף את ערך השימוש ביחס לסחורות ,בחברה הקפיטליסטית המאוחרת הופך גם הייצוג
עצמו לסחורה .כך ,ייצוגים ואימאג'ים אינם נתפסים עוד כמסמנים המצביעים על מסומן
)משמעות( כלשהו ,אלא רק כמסמנים שניתן להחליף זה בזה ,כמו סחורות המקיימות ביניהן
יחס חליפין כלכלי .קאונסל רואה בתיאטרונו של וילסון – העושה שימוש בדימויים מתרבות
ההמונים ומסמן שהמשמעות המיוחסת להם שרירותית – דוגמה למצב כזה :התיאטרון שלו,
שאינו מאפשר לנו להגיע לפרשנות מקובעת של הקשר שבין המסמן למסומן ,נותר כלוא בפני
השטח של הייצוג .יתר על כן ,קאונסל גורס גם כי וילסון אינו מנסה לחשוף את מנגנוני בניית
34 Wirth, “Vom Dialog zum Diskurs,” 16-19.
ראו גם .Wright, Postmodern Brecht, 115
35 "Es ist ein demokratisches Theaterkozept. Die Interpretation ist die Arbeit des Zuschauers, die darf
nicht auf der Bühne stattfinden. Dem Zuschauer darf diese Arbeit nicht abgenommen werden. Das ist
Konsumismus... Das ist kapitalistisches Theater.” Heiner Müller, “Die Form entsteht aus dem Maskieren:
Ein Gespräch mit Olivier Ortolani (1985),” in Gesammelte Irrtümer: Interviews und Gespräche
.התרגום שלי (Frankfurt/Main: Verlag der Autoren, 1986), 153.
36מבחינה זו דומה גישתו לזו של בארת ,שטען כי " The goal of a literary work... is to make the
& reader no longer a consumer, but a producer of the text." Roland Barthes, S/Z (New York: Hill
.Wand, 1974), 4
96גליון 34
