Page 96 - תאטרון 34
P. 96
שהשוואה שכזו אינה חסרת בסיס ,בעבודתו של וילסון שומרים היסודות בכל זאת על
עצמאות מסוימת זה מזה 28.גם וילסון עצמו התייחס כבר בשלבים מוקדמים בעבודתו
לעצמאות השכבות ביצירותיו ,והשווה את היחסים ביניהן להתרחשויות חיים בלתי קשורות
אך סימולטניות ,שביניהן נוצרות התאמות באופן ספונטני 29.אמנם אין מדובר בהנחה
רנדומלית לחלוטין של יסודות אמנותיים זה על גבי זה כפי שהיה בשיתוף הפעולה המפורסם
של קייג' וקאנינגהאם שבוודאי השפיע על וילסון 30.עם זאת ,אצל וילסון -ובעיקר וילסון
המוקדם – הפרדת השכבות רדיקלית יותר אפילו מאצל ברכט והיא מהווה שוב אמצעי נוסף
המונע יצירת משמעות אחידה ליצירה .אכן ,גם כאשר הוא מביים הצגה המבוססת על טקסט
כתוב מראש ,פעמים רבות מתכנן החוזה האמריקני את עיצוב הבמה והכוריאוגרפיה עוד לפני
שהוא קורא את הטקסט ורק אחר כך משלב בין השכבות השונות :תהליך עבודה כזה מביא
בהכרח ליצירת רמה מסוימת של הפרדה בלתי נמנעת שיוצרת מתח קונטרפונקטי בין
היסודות השונים .למעשה ,מידת ההפרדה בין היסודות בתיאטרונו של וילסון משתנה מהפקה
להפקה ותלויה בין היתר ברמת האינטראקציה שהתקיימה בין היוצרים השונים בתהליך
העבודה הספציפי על כל אחת מן ההצגות .בעבודה על איינשטיין על החוף ,לדוגמה ,יצר
וילסון את האימאג'ים הבימתיים שלו באופן עצמאי מהמוסיקה שהלחין פיליפ גלאס ) Philip
.(Glassלעומת זאת ,כאשר פנה לביים את המלט :מונולוג הכיר את המחזה השייקספירי
היטב ועבד בצמוד עם המלחין ומעצב הסאונד האנס פטר קוהן ).(Hans Peter Kuhn
אין זה מפתיע כי עבודתם של שני היוצרים קשורה למודל עבודה קולקטיבי וכי שניהם עשו לאורך
השנים שימוש נרחב בתרומותיהם של יוצרים אחרים ,אותן הטמיעו לתוך יצירתם .הדבר חשוב
במיוחד לניסיון ליצור יחסים מעניינים ומורכבים בין השכבות השונות בתיאטרון ,יחסים התלויים
באיכות התרומה של האמנים האחראיים ליסודות השונים .הן ברכט והן וילסון קיימו שיתופי פעולה
מצליחים וארוכי שנים עם אמנים בתחומים שונים שהעשירו את יצירתם ברמות נוספות של עומק
ומורכבות .מבין הדוגמאות הרבות ,ניתן לציין את שיתוף הפעולה של ברכט עם המלחינים קורט וייל
) (Kurt Weillופאול דסאו ) (Paul Dessauאו עם המעצב קספר נהר ) ,(Caspar Neherואת
עבודתו של וילסון עם המוזיקאים פיליפ גלאס ולו ריד ) (Lou Reedאו עם הכוריאוגרפית לוסינדה
צ'יילדס ) .(Lucinda Childsהעובדה ששניהם שמרו על קשר מסוים בין היסודות התיאטרוניים
השונים ויצרו תוך שיתוף פעולה עם אמנים מן המעלה הראשונה הביאה לכך שהן ברכט והן וילסון
הצליחו – כל אחד בזמנו – ליצור מודל חדש ומתאים לתקופתם של אופרה או תיאטרון מוסיקלי.
28ראו ,לדוגמה.Shevtsova, Robert Wilson, 12-13 ,
29 Shyer, Robert Wilson, xvii.
30ניתן היה לצפות שדמיון זה בין הפרדת השכבות של ברכט לזו של קייג' וקאנינגהאם קשור להשפעת ברכט על
הצמד האמריקני .אולם ,מעניין שקייג' עצמו לא התייחס לברכט כאל השפעה על עבודתו )בניגוד לארטו או לגרטרוד
שטיין ,לדוגמה ,שבהשפעתם הכיר( .ראו.Aronson, American Avant-garde Theatre, 36 :
94גליון 34
