Page 92 - תאטרון 34

‫)כגון על־ידי שימוש בקולו או בהבעות פניו(‪ ,‬ותנועותיו ומחוותיו מנותקות ממבע ישיר של‬
‫רגש ופעמים רבות גם ממשמעות )דבר שמושג‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬על־ידי ההילוך האיטי המפרק את‬
‫התנועה ממשמעותה ושובר קשרי סיבתיות(‪ .‬התוצאה היא פרפורמר שתואר פעמים רבות‬
‫כאוטיסט‪ ,‬כמי שהדיבור והתנועה שלו מנותקים מרגש או כרובוט‪ 15.‬נדמה שיש בתיאור זה‬
‫דמיון רב לניסיונותיו המוקדמים של ברכט ליצור משחק מנוכר‪ :‬כך‪ ,‬רבות מן הביקורות על‬

‫אופרה בגרוש בברלינר אנסמבל‪ ,‬בעת ביקורו של התיאטרון בישראל ב‪) 2009-‬צילום יח"צ(‬
‫‪ 15‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪Ellen Halperin-Royer, “Robert Wilson and the Actor: Performing Danton's Death,” ,‬‬

‫‪ ;Theatre Topics 8 no. 1 (1998): 73; Holmberg, The Theatre of Robert Wilson, 1996, 165, 185‬ו‪Maria -‬‬

‫‪.Shevtsova, Robert Wilson (London: Routledge, 2007), 63‬‬

‫‪ 90‬גליון ‪34‬‬