Page 106 - תאטרון 34
P. 106

‫הסוף המר‪ ,‬כלומר למות‪ 16".‬הן מדבריו של שקד והן מהמחזה עצמו עולה השאלה האם בכלל‬
‫ניתן להפריד בין זהות לתפקיד? האם אין תפקיד הוא חלק ממה שמכונן את הזהות ולהיפך?‬
‫האם מלך שמלכותו נלקחת ממנו והופך להיות מורה‪ ,‬אין בכך משום שינוי זהות בנוסף על‬
‫שינוי תפקיד? אלוני )וגם שקד בדבריו על אלוני( חושף את חוסר האפשרות להפריד בין‬
‫"זהות" ל"תפקיד" ולכן חילופי התפקידים במחזה הופכים להיות מקבילים לחילופי הזהויות‪.‬‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬בזהות השבורה פעורה תהום שהתפקיד בא לכסות עליה ולמנוע את קריסת‬
‫הזהות כולה לתוכו‪ .‬אך החיבור בין הזהות לתפקיד טומן בחובו את הסיכון לאיבוד הזהות‬
‫בכלל‪ ,‬כיוון שזו מותכת אל תוך התפקיד ונבלעת בתוכו עד שלא ניתן עוד להבחין ביניהם וכל‬

                                                                ‫שנותר הוא אוסף של מסמנים‪.‬‬

‫קורינה שואף במאמרה "'עבריות' מסוג אחר‪ :‬טיפולו של ניסים אלוני בנושא תולדות היישוב" טוענת‬
‫שאצל אלוני "זהות איננה אלא תפקיד‪ .‬כמו בתיאטרון‪ ,‬נבנית הזהות באמצעות התחזות ל"אחרים"‪,‬‬
‫אולם לפי אלוני‪ ,‬הזהות המושאלת היא הזהות האפשרית היחידה‪ .‬מתחתיה אין ולא כלום‪" .‬ריק" היא‬

                                                      ‫מילה החוזרת שוב ושוב מפי הדמויות"‪17.‬‬

                                             ‫*‬

‫ברצוני להציע שתפיסת ה"ריק" שעולה ממערכת חילופי התפקידים ושכבות הייצוג השונות במחזה‪,‬‬
‫שעליה גם מדברת שואף‪ ,‬דומה לתהום שעליה מדבר חיים נחמן ביאליק במסתו "גילוי וכיסוי‬
‫בלשון"‪ ,‬אותה תהום שמאחוריה יש איקס ושמאחוריו בעצם אין שום דבר‪ .‬במחזה‪ ,‬הריק מיוצג‬
‫על־ידי החלפת הזהויות עד שאין כבר שום דבר אמיתי‪ ,‬כי כל זהות מוחלפת בזהות בדויה אחרת‪,‬‬
‫המיוצגת בשיאה בדמותו של השחקן‪ ,‬שבו הכל ניתוחים פלסטיים ואפילו מן האחוריים כבר לקחו‬
‫הכל‪ .‬הזהות מופקעת וכבר אי אפשר לדעת מהי הזהות המקורית‪ ,‬ואם אי פעם הייתה כזו‪ ,‬ושבר זה‬

                                           ‫חושף את התהום שעל פיה מתנודדים בני הדור השני‪.‬‬

‫נקודת ההשקה בין הרובד הלשוני אצל ביאליק לעיסוק בזהות אצל אלוני היא ששניהם בסופו או‬
‫בתחילתו של דבר עוסקים במהות שנפרמת או מתאחה בהליכה קדימה אל עבר מימוש העתיד הציוני‬

       ‫– אצל ביאליק זה בחילון הלשון שמכוננת זהות‪ ,‬ואילו אצל אלוני בזהות עצמה שמתערערת‪.‬‬

‫אצל ביאליק המילים מכסות את התהום על מנת שהעיוורים‪ ,‬שהם הרוב‪ ,‬יוכלו להמשיך ללכת על‬
‫הגשר המתנודד מבלי להיות ערים לסכנה הטמונה מתחתיהם‪ .‬המילים‪ ,‬שרק מועטים מעלים על לב‬
‫מה היו בימי גבורתן‪ ,‬חוצצות בינן לבין מהותן ולבין התהום המאיימת להתפרץ ולבקוע מתוכן‪ .‬כך‬
‫גם הזהות אצל אלוני‪ .‬שבר הזהות הותיר את הצבר הישראלי של שנות השישים מתנודד על פי‬
‫תהום שמדמה עצמה לאדמה יציבה ומכנה את עצמה "מדינת ישראל"‪ .‬על מנת לכסות על התהום‬
‫שנפערה בבסיס הזהות‪ ,‬מייצר אלוני את התפקידים שאמורים לאחות את הזהות‪ ,‬אך במקום זה היא‬
‫מותכת אל תוכם ונעלמת עד כלא הייתה‪ .‬כל שנותר הוא כלי ריק‪ ,‬תפקיד בלי זהות בניסיון לכסות‬

                                                                                  ‫על התוהו‪.‬‬

                                    ‫‪ 16‬שקד‪" ,‬משחק המסכות‪ :‬הנסיכה האמריקאית מאת נ‪ .‬אלוני"‪.218 ,‬‬
                      ‫‪ 17‬שואף‪'" ,‬עבריות' מסוג אחר‪ :‬טיפולו של ניסים אלוני בנושא תולדות היישוב"‪.49 ,‬‬

                                                                         ‫‪ 104‬גליון ‪34‬‬
   101   102   103   104   105   106   107   108   109   110   111