Page 106 - תאטרון 34
P. 106
הסוף המר ,כלומר למות 16".הן מדבריו של שקד והן מהמחזה עצמו עולה השאלה האם בכלל
ניתן להפריד בין זהות לתפקיד? האם אין תפקיד הוא חלק ממה שמכונן את הזהות ולהיפך?
האם מלך שמלכותו נלקחת ממנו והופך להיות מורה ,אין בכך משום שינוי זהות בנוסף על
שינוי תפקיד? אלוני )וגם שקד בדבריו על אלוני( חושף את חוסר האפשרות להפריד בין
"זהות" ל"תפקיד" ולכן חילופי התפקידים במחזה הופכים להיות מקבילים לחילופי הזהויות.
יתרה מזאת ,בזהות השבורה פעורה תהום שהתפקיד בא לכסות עליה ולמנוע את קריסת
הזהות כולה לתוכו .אך החיבור בין הזהות לתפקיד טומן בחובו את הסיכון לאיבוד הזהות
בכלל ,כיוון שזו מותכת אל תוך התפקיד ונבלעת בתוכו עד שלא ניתן עוד להבחין ביניהם וכל
שנותר הוא אוסף של מסמנים.
קורינה שואף במאמרה "'עבריות' מסוג אחר :טיפולו של ניסים אלוני בנושא תולדות היישוב" טוענת
שאצל אלוני "זהות איננה אלא תפקיד .כמו בתיאטרון ,נבנית הזהות באמצעות התחזות ל"אחרים",
אולם לפי אלוני ,הזהות המושאלת היא הזהות האפשרית היחידה .מתחתיה אין ולא כלום" .ריק" היא
מילה החוזרת שוב ושוב מפי הדמויות"17.
*
ברצוני להציע שתפיסת ה"ריק" שעולה ממערכת חילופי התפקידים ושכבות הייצוג השונות במחזה,
שעליה גם מדברת שואף ,דומה לתהום שעליה מדבר חיים נחמן ביאליק במסתו "גילוי וכיסוי
בלשון" ,אותה תהום שמאחוריה יש איקס ושמאחוריו בעצם אין שום דבר .במחזה ,הריק מיוצג
על־ידי החלפת הזהויות עד שאין כבר שום דבר אמיתי ,כי כל זהות מוחלפת בזהות בדויה אחרת,
המיוצגת בשיאה בדמותו של השחקן ,שבו הכל ניתוחים פלסטיים ואפילו מן האחוריים כבר לקחו
הכל .הזהות מופקעת וכבר אי אפשר לדעת מהי הזהות המקורית ,ואם אי פעם הייתה כזו ,ושבר זה
חושף את התהום שעל פיה מתנודדים בני הדור השני.
נקודת ההשקה בין הרובד הלשוני אצל ביאליק לעיסוק בזהות אצל אלוני היא ששניהם בסופו או
בתחילתו של דבר עוסקים במהות שנפרמת או מתאחה בהליכה קדימה אל עבר מימוש העתיד הציוני
– אצל ביאליק זה בחילון הלשון שמכוננת זהות ,ואילו אצל אלוני בזהות עצמה שמתערערת.
אצל ביאליק המילים מכסות את התהום על מנת שהעיוורים ,שהם הרוב ,יוכלו להמשיך ללכת על
הגשר המתנודד מבלי להיות ערים לסכנה הטמונה מתחתיהם .המילים ,שרק מועטים מעלים על לב
מה היו בימי גבורתן ,חוצצות בינן לבין מהותן ולבין התהום המאיימת להתפרץ ולבקוע מתוכן .כך
גם הזהות אצל אלוני .שבר הזהות הותיר את הצבר הישראלי של שנות השישים מתנודד על פי
תהום שמדמה עצמה לאדמה יציבה ומכנה את עצמה "מדינת ישראל" .על מנת לכסות על התהום
שנפערה בבסיס הזהות ,מייצר אלוני את התפקידים שאמורים לאחות את הזהות ,אך במקום זה היא
מותכת אל תוכם ונעלמת עד כלא הייתה .כל שנותר הוא כלי ריק ,תפקיד בלי זהות בניסיון לכסות
על התוהו.
16שקד" ,משחק המסכות :הנסיכה האמריקאית מאת נ .אלוני".218 ,
17שואף'" ,עבריות' מסוג אחר :טיפולו של ניסים אלוני בנושא תולדות היישוב".49 ,
104גליון 34
